דיוקן

שייקספיר ושות'

כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

קאנידיוס חוצה עם צבאו את הבמה לצד אחד, וטאורוס, סגנו של אוקטביוס, לצד השני. לאחר שהם יוצאים, נשמע רעש של קרב ימי.

תרועה. נכנס אנובארבוס.

אנובארבוס: כלום, כלום, הכל כלום! לא יכול לראות

          יותר! ספינת הדגל המצרית,

          האנטוניאדה, עם כל הששים                               

          האחרות, בורחות, הופכות כיוון.

          שורפות לי העיניים רק לראות זאת!

          (נכנס סְקָארוס)

סקארוס:  אלים, אלות! כל צוות עדן!   [/ כל סגל קודש!]   

אנובארבוס:                              מה

          אתה שוצף?

סקארוס:                   הפֶּלח הגדול

          של העולם נמחק בגלל טמטום

          צרוּף. נישקנו לשלום שטחים

          וממלכות.

אנובארבוס:           איך שם נראה הקרב?

סקארוס: מהצד שלנו – כמו כתמי כולרה,

          מוות מאה אחוז. זאת, הסוסה

          המחורמנת של מצריים – אח,

          צרעת על נפשה! – בשיא הקרב,

          כשהיתרון בא כמו זוג תאומים

          ביחד – לא, שלנו כמו הבכור –

          עקץ אותה זבוב, כמו פרה ביוּני –

          נִפּחה מפרש ועפה.

אנובארבוס: את זה ראיתי.

          עינַי חטפו בחילה מזה ולא

          יכולתי להביט עוד.

סקארוס:                            איך שהיא

          התנדנפה - אנטוניוס, שבר-כלי

          אציל של הכשפים שלה, מניף

          כנף, ו - כמו ברווז שמאוהב –

          נוטש ת'קרב בשיא, טס אחריה.

          בושה כזאת אף פעם לא ראיתי.

          איך נסיון, כבוד וגבריות

          השפילו את עצמם!

אנובארבוס:               זוועה, זוועה! 

          (נכנס קאנידיוס)

קאנידיוס: לַמזל שלנו על הים כבר אין

          אוויר והוא שוקע שם, עלוב.

          לוּ המפקד זכר מה הוא היה, 

          זה היה מצליח. איי, המנוסה

          המחפירה שלו נתנה דוגמה

          לכולנו להסתלק.

אנובארבוס:                   'תה בְּעניין

          להסתלק? אז באמת נגמר, שלום.

קאנידיוס: לכיוון פֶּלוֹפּוֹנֶסוּס הם ברחו.

סקארוס:  קל להגיע. אז שם אחכה

          לראות מה יתפתח.

קאנידיוס:                          לאוקטביוס

          אמסור את הלגיונות והסוסים

          שלי. ששה מלכים מראים לי כבר      

          איך נכנעים.

אנובארבוס:             אני אלך עדיין

          עם המזל הפצוע של אנטוניוס,

          גם אם ההגיון נושף נגדי

          ברוח. 

          יוצאים לחוד.