שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 3, תמונה 1 קדימה >

נכנס וונדיטיוס, כמנצח, עם סיליוס ועוד רומאים, קצינים וחיילים. גופת פאקורוס נישאת לפניהם.

וונדיטיוס: עכשיו, פארתיה יוֹרת חִצים, נמְחַצְת,

          ועכשיו הפכה אותי אלת גורל

          המסופקת לְנוקֵם מותו

          של מרקוס קְרָאסוס, שהובס לפני

          תריסר שנים פה. שאו את גווייתו

          של בן המלך בראש הצבא

          שלנו. ככה, מלך, משלם

          בנך על מרקוס קראסוס.

סיליוס:                                     כְּבוד וונדיטיוס,

          כל זמן שחרבך חמה מדם

          פרתים, תרדוף את הפליטים. חרוש את

          מָדַי, מסופּוטמיה, כל מקלט

          שמסתתרים בו. אז יציב אותך

          מפקדך הנערץ, אנטוניוס,  

          על מרכבות הנצחון, ישים

          זר על ראשך.

וונדיטיוס:                 הו סיליוס, סיליוס, די

          עשיתי. לפעמים מקום שני, 

          תזכור, עלול גם לעשות דברים

           גדולים מדי. כדאי שתשנן:

          מומלץ קצת להשאיר קצוות פרומים

          במקום לזכות בִּתהילה גדולה

          מדי כשהמעסיק לא בַּסביבה.

          אוקטביוס ואנטוניוס מצליחים

          יותר בזכות באי כוחם מאשר

          במו ידם. אחד בדרגתי,

          בסוריה, סוֹסיוּס, ראש פיקוד בשם

          אנטוניוס, שמיום ליום עשה

          לו שם גדול יותר, הפך לבן

          חורג. מי שעושה בַּמלחמה

          יותר מן המפקד שלו, נהיה

          המפקד של המפקד; ואיש

          צבא, שהצטיינות נר לרגליו,

          יבחר גם בְּהפסד במקום בְּרווח

          שמאפיל עליו.

          יכולתי לעשות עוד לטובת

          אנטוניוס, אבל זה ישפיל אותו,

          ובהשפלתו כל הישגַי

          יימחקו.

סיליוס:                לךָ, ונדיטיוס, יש

          את מה שבלעדיו אין שום הבדל

          בין חרב לחייל. תכתוב לאנטוניוס?

וונדיטיוס:  איידע על מה שבשמו – מלת

          הקסם של המלחמה – בצענו:

          איך בדגליו ובגדודיו - להם

          שילם ברוחב יד - נפנפנו את

          הסוס הלא מובס של פרתיה כמו

          סְמרטוט משדה הקרב.

סיליוס:                                  איפה עכשיו הוא?

וונדיטיוס:  יוצא לאתונה; שם, מהר ככל

          שנצליח, נתייצב לפניו. הי שם,

          לזוז!

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 3, תמונה 1 קדימה >