| < אחורה |  אנטוניוס וקלאופטרה -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |
נכנסים אנטוניוס, אוקטביוס; אוקטביה ביניהם.
אנטוניוס: יִקְרה שהעולם ותפקידִי
הרם יפרידו אותי מחברתך.
אוקטביה: בכל זמן שכזה ברכִּי תכרע
בתפילותי עליך.
אנטוניוס: אדוני,
ליל מנוחה. אוקטבִיה שלי,
אל תקראי על המעידות שלי
בדו"ח של העולם. בַּתֶּלם לא
תמיד הלכתי, אבל העתיד
יהיה לפי הספר. לילה טוב,
גברתי היקרה.
אוקטביה: לילה טוב, אדוני.
אוקטביוס: לילה טוב.
(יוצאים אוקטביוס ואוקטביה. נכנס מגיד העתידות)
אנטוניוס: בוא, בוא! מצריים חסֵרה לך, מה?
מגיד עתידות: הלוואי לא באתי משם, ואתה
לא באת כאן!
אנטוניוס: מה הסיבה שלך, אפשר?
מגיד עתידות: אני רואה בְּחוש; זה לא על הלשון.
אבל מהר חוש למצריים שוב.
אנטוניוס: אמור לי, המזל של מי יאיר
יותר, שלי או של אוקטביוס?
מגיד עתידות: של
אוקטביוס.
לכן שלצדו לא תישאר,
אנטוניוס, לא. הרוח השומר
שלך הוא טוב, אמיץ, בלי מתחרים,
כשאין אוקטביוס. אבל לידו,
אז המלאך שלך פוחד, כוחו
מוכנע; על כן שמור על מרחק
טוב ביניכם.
אנטוניוס: אל תדבר על זה עוד.
מגיד עתידות: לאיש לבד ממך; ורק לך.
בכל משחק שתשחק אתו
תפסיד. מטבע מזלו יביס
אותך כנגד כל סיכוי. כשהוא
זורח לידך הזיו שלך
מועם. אני אומר שוב, המלאך
שלך פוחד להובילך כשהוא
קרוב; אבל בהתרחקו ישגב.
אנטוניוס: לך תסתלק. קרא לוונדיטיוס הנה.
(יוצא מגיד העתידות)
הוא יֵצא אל פארתיה. מניחוש או חוש –
האיש דבֵּר אמת. הקוביות
עצמן סרות למרותו, ובכל
סוג הִתחרות המיומנות שלי
קְמלה מול מזלו. כשמהמרים
רק הוא לוקח; התרנגולים
שלו, בקרב נגד שלי, גם אם
הכל לטובתי וסיכוייו
הם אפס, מנצחים. אני אצא
למצריים. את השידוך הזה אני
עושה לשם שלומי, אך במזרח
התענוג שלי.
(נכנס וונדיטיוס)
או! בוא, וונדיטיוס.
אתה יוצא אל פארתיה. המינוי
שלך מוכן. בוא וקבל אותו.
יוצאים.
| < אחורה | אנטוניוס וקלאופטרה -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |