שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסות קלאופטרה, כארמיאן ואיראס וכן מארדיאן.

 

קלאופטרה: כארמיאן!

כארמיאן:   גברתי!

קלאופטרה (מפהקת): הה הה! תני לי משקה מצמח דוּדאים!

כארמיאן:   למה, גברתי?

קלאופטרה: לישון את בּוֹר הזמן הזה שאנטוניוס

          שלי איננו.

כארמיאן:   את חושבת עליו יותר מדי.

קלאופטרה: אאא, זאת בגידה!

כארמיאן:                           גברתי, אנ' לא חושבת.

קלאופטרה: אתה-שם, מארדיאן-סריס!

מארדיאן:   מה חֵפץ מעלתך?

קלאופטרה: לא שתשיר. מה שיש לסריס

          אין לי שום חפץ בו. למזלך,

          כְּרוּת זרע, ממצריים לא תחלום

          לעוף רחוק. יש לך חשקים?

מארדיאן:    כן, גברת נעלה.

קלאופטרה: באמת ובתמים?            / ממש?

מארדיאן:  לא באמת, גברתי, באמת אני   

          מוגבל רק למה שתמים. אבל     

                                [/לא, לא ממש, גברתי, כי המימוש

                                   ממש אצלי הוא רק ניחוש. אבל]

          כן יש לי חשקים גדולים, ואני

          חושב על מה עשתה ונוס עם מארס.

קלאופטרה: הו כארמיאן, איפה הוא לדעתך

          הרגע? הוא עומד? יושב? או שהוא

          הולך? או שהוא על הסוס שלו?

          הו בר-מזל, סוס שנושא את כובד

          אנטוניוס! בראבו, סוס, בגאווה,

          אתה תופש את מי אתה מרכיב?

          את הענק שעל כתפיו שליש גלובוס,

          את גבר הגברים, אלוף החַיִל.

          הוא מדבר עכשיו, או ממלמל,

          "איפה היא, הנחש-נילוס שלי?"

          כי ככה הוא קורא לי. איזה רעל

          מתוק אני בולעת! הוא - חושב

          עלי - ? שאֵל השמש, מאוהב,

          צובט, משחיר ומקמט אל תוך

          זִקנה? יוליוס קיסר, מצח רחב,

          כשחיית בעולם הייתי

          פרוסה שווה לסעודת שליט.

          וגְנֵיוּס מגנוס המצביא עמד

          לו ושתל עיניים בפני;

          שם הוא תקע עוגן מבט, בוהה,

          גוֹוֵע ונגמר באור חייו.

          (נכנס אלכסס, הבא מאנטוניוס)

אלכסס:   שלומות, מלכת מצריים!     

קלאופטרה: כמה לא כמו אנטוניוס אתה!

          אבל, בגלל שאתה בא ממנו,

          סם כישופים הזהיב אותך ממש

          כמוהו.

          מה שלום אנטוניוס הגדול שלי?

אלכסס:   בַּסוף, כבוד המלכה,

          נישק – עוד נשיקה מני רבות -

          את הפנינה המבהיקה הזאת.

          מה שאמר ננעץ בתוך לבי.

קלאופטרה: אוזנִי צריכה לשלוף את זה משם.

אלכסס:   "חבר", אמר, "מסוֹר שהרומאי

          הנאמן שולח למלכת

          מצריים הגדולה אוצר זה של

          צדפות, ולרגלה, כדי לפצות

          על שי כה דל, אשטח גם ממלכות

          שיעשירו את הכס שלה.

          כל המזרח, אמוֹר, יקרא לה גברת."

          כך הוא הנהן, ובקדרוּת עלה על

          סוסו כְּחוּש הקרבות, אשר צהל

          כל כך חזק שכל תשובה שלי

          שותקה באופן חייתי.

קלאופטרה: מה, הוא היה עצוב, שמח?

אלכסס:  כמו העונה של השנה בין כפור

          לְחום, הוא לא היה עצוב ולא

          שמח.

קלאופטרה:          אח, פיצול יפה של מזג!

          תראי אותו, תראי-נא, כארמיאן,

          זה בדיוק הוא; רק תראי אותו.

          הוא לא עצוב, כי עליו לשפוך אור על

          כל אלה שמעוצבים על פיו;

          ולא שמֵח, כדי לרמוז להם

          שזכרונו פה במצרים עם

          משוש לבו; לכן הוא בֵּין לְבין.

          מיזוג נשגב! הֱיה עצוב, הֱיה

          שמח, כי עוצמת שניהם יפָה

          לך יותר מלכל אחד אחר. -

          נתקלת בשליחַי?

אלכסס:                          אה-הה, גברתי,

          אולי עשרים. מה הדחיסוּת הזאת?

קלאופטרה: כל מי שייוולד ביום שבו

          אשכח לשלוח מֶסר לאנטוניוס

          ימות קבצן. נייר ודיו, תני, כארמיאן!

          ברוך הבא, אלכסס טוב. אני

          אהבתי ככה, כארמיאן, את יוליוס?

כארמיאן:   הו, יוליוס הנפלא!

קלאופטרה:                         שתיחנקי

          עם עוד מין הדגשה כזאת! תאמרי

          "אנטוניוס הנפלא".

כארמיאן:                         יוליוס אדיר!

קלאופטרה: חי איזיס, דם יתיז לך מהשיניים

          אם רק תשווי לי עוד פעם את יוליוס

          עם גבר הגברים שלי.

כארמיאן:                             אלפי

          סליחות, כבוד המלכה, אני רק שרה

          זמירות שלך.

קלאופטרה:                ימי סלט שלי,

          הייתי ירוקת שיפוט, קרה

          בַּדם, לומר מה שאמרתי אז.

          אבל מהר, קדימה, תני לי דיו,

          נייר. הוא יקבל כל יום אינסוף

          דרישות שלום, אפילו ארוקן

          את כל מצריים.

          יוצאים.