שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 4, תמונה 9 קדימה >

נכנס זקיף עם חבורת המשמר שלו. אנובארבוס אחריהם.

זקיף:   אם לא יחליפו אותנו תוך שעה,

          נצטרך לחזור לבסיס. הלילה הוא

          בהיר, ואומרים שנתארגן לַקרב

          בשתיים לפנות בוקר.

שומר 1:  חת'כת יום די לחוץ עברנו.

אנובארבוס: הו, לילה, תהיה לי עֵד –

שומר 2:   מי זה האיש הזה?

שומר 1: עמדו קרוב, תקשיבו לו.

     (הם עומדים בצד)

אנובארבוס: היי עדה לי, לבנה קדושה,

          כשבהיסטוריה זֵכֶר עריקים    

          יהיה חקוק לדיראון, שמול

          פנייך אנובארבוס המסכן         

          כאן התחרט.

זקיף:   אנובארבוס?

שומר 2:               שקט! להקשיב.

אנובארבוס: אַת שמושלת על תוגת אמת,

          סחטי עלי את רטיבות הרעל

          של הלילה; שהחיים, אשר מורדים

          ברצוני, לא יהיו תלויים

          עלי יותר. זרקי לי את הלב

          על אבן צור וסלע של החטא

          שלי, עד שהלב, כשיתייבש

          מצעַר, יתפורר ויחסל

          כל מחשבה של רפש. הו אנטוניוס,

          אציל יותר מן הנבזות שלי,

          סלח לי אישית אם רק תוכל, אך דאג

          שבספר העולם אהיה רשום

          בתור נוטש אדון ואיש נמלט.

          אנטוניוס! הו אנטוניוס!

          (הוא צונח ארצה)

שומר 1:  בואו נדבר אתו.

זקיף:   בואו נשמע אותו, כי הדברים שהוא אומר אולי נוגעים לאוקטביוס.

שומר 2: בסדר. אבל הוא נרדם.

זקיף:   התעלף, אם כבר, כי תפילה כזאת רעה לא מביאה שינה.

שומר 1: ניגש אליו.

שומר 2: תתעורר, אדוני! תתעורר! דבר אלינו!

שומר 1: אתה שומע, אדוני?

זקיף:   תפסה אותו היד של המוות.

          (תופים מרחוק)

                                              הִנה!

          תופים כבדים מעירים את הישנים.

          בואו נגרור אותו אל הבסיס.

          הוא איש חשוב. סגרנו בדיוק

          את המשמרת.

שומר 2:  אז בואו. אולי הוא יתאושש עוד.

          יוצאים, עם הגופה.


< אחורה הדפסת הטקסט אנטוניוס וקלאופטרה - מערכה 4, תמונה 9 קדימה >