שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסות קלאופטרה, כארמיאן ואירס, וכן אלכסס.

קלאופטרה: איפה הוא הטיפּוס?

אלכסס:                                 חצי פוחד

          לבוא.

קלאופטרה:         שטויות, שטויות.

          (נכנס השליח, כמקודם)

                                             בוא, אדוני, פה. 

אלכסס:    רוממותך, אפילו הורדוס של

             היהודים כשאת נרגזת לא

             מעז להסתכל בך.

קלאופטרה:                      את הראש

          של הורדוס זה אני רוצה כּרוּת! [/ ערוּף!]      

          רק איך, כשאנטוניוס איננו?

          מי יבצע לי את זה? – 'תְקָרֵב.

שליח: הוד מלכותה ירום הודה!

קלאופטרה:                          אתה

          ראית את אוקטביה?

שליח:                              כן, מלכה

          גדולה.

קלאופטרה:          איפה?

שליח:                           גברתי, ברומא. שם

          הבטתי בפניה כשהובלה בין

          אחיה ואנטוניוס.

קלאופטרה:                    היא גבוהה

          כמותי?

שליח:              היא לא, גברתי.

קלאופטרה:                               שמעת אותה

          מדברת? יש לה קול צווח או

          נמוך?

שליח:             גברתי, שמעתי, יש לה קול

          נמוך.

קלאופטרה:           זה לא לטובתה. הוא לא

          יאהב אותה הרבה.

כארמיאן:                             יאהב אותה?

          הו איזיס! בלתי אפשרי!

קלאופטרה:                           כן, גם

          אני חושבת, כארמיאן. קול חד-

          גוני וגמדה. – איזה מין הוד

          מלכות יש בהילוך שלה? תזכור,

          אם הזדמן לך לראות מלכוּת.

שליח: היא מזדחלת. אין שום שוני בין    [/ היא מזדחלת. אם היא זזה או

          מצב נייד לבין נייח. גופה,      / עומדת אין הרבה הבדל. גופה,

          לא גוף; אנדרטה, ואנטי נוֹשֵמִית.

קלאופטרה: זה וודאי?                            [/ זה מדויק?]

שליח:                       אם לא, אז אין לי עין.

כארמיאן:   מומחים כמוהו לאבחון אין לךְ

          בכל מצריים.

קלאופטרה:                יש לו רגישות.       [/ הוא מאד מבין.]

          אני קולטת. אין בה כלום עד כה.

          יש לַבּחור שיפוט טוב.

כארמיאן:                            מצוין.

קלאופטרה: נחֵש לי את הגיל שלה, 'בקשה.

שליח: גברתי, היא אלמנה כבר –

קלאופטרה:                             אלמנה?

          תקשיבי, כארמיאן!

שליח:                              ואני חושב -

          היא בת שלושים.

קלאופטרה: והפרצוף הוא איך? צר או עגול?

שליח: עגול. עגול מדי.

קלאופטרה: זה על פי רוב באמת אות לטפּשות.

          באיזה צבע השיער?

שליח:                              חוּם, גברת,

          ומצח צר כזה, כמעט לא מצח.

קלאופטרה: יש בשבילך זהב. שלא תיקח

          לַלב את הנביחוֹת שלי מקודם.

          תצא לרומא שוב. אתה יעיל 

          בָּעבודה הזאת. לך תתכונן.

         המכתבים שלנו מוכנים.

       (יוצא השליח)

כארמיאן:  איש על רמה.

קלאופטרה:                   רמה מובחרת. צר

          לי שעשיתי לו ת'מוות. אם

          להאמין לו, היצוּרה הזאת

          היא שום דבר.

כארמיאן:                     שום כלום, גברתי.

קלאופטרה:                                            האיש

          ראה מספיק מלכוּת, הוא אמור לדעת.

כארמיאן: ראה מלכוּת?! שאיזיס תעזור,

          שָנִים הוא משרת שלך!

קלאופטרה: יש לי אליו רק שאלה אחת

          עוד, כארמיאן מותק– אבל לא חשוב.

          שיבוא לחדר בו אני כותבת.

          עוד יש סיכוי שהכל יהיה בסדר.

כארמיאן:  אני חותמת לך.

          יוצאים.