שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים אגריפה, מסינס ואוקטביוס.

אוקטביוס:  יורק על רומא; כל זאת הוא עשה -

           ועוד - באלכסנדריה. הנה

          דוגמה: באיצטדיון, על מין בימה

          מוכספת, בפרהסיה, הוא ישב

           עם קלאופטרה על כסאות זהב.            

          לרגליהם ישבו גם קיסריון,

          זה שאומרים שהוא בנה מאבי

          המאמץ, וכל הָעֶדר של

          הממזרים שעד כה תשוקתם

          השריצה. הוא הסמיך אותה לשלוט על

          מצריים; והכתיר אותה בתור

          מלכה של סוריה התחתית, לִידְיָה

          וקפריסין.

מסינס:                       מה, כל זה בפומבי?

אוקטביוס:  בתוך זירת לחם ושעשועים.   

          הודיע שבניו מַלְכֵי מלכים:

          את פַּרתיה, את מָדַי וארמניה הוא

          מסר לאלכסנדר; את תלמַי

          המליך על סוריה, על קיליקיה, על

          פֶניקיה. היא הופיעה בתלבושת

          של איזיס האלה באותו היום –

          כפי שעל פי הדיווחים עשתה

          לא פעם בציבור.

מסינס:   צריך שידעו על זה ברומא.

אגריפה: לעם נמאס כבר מהיהירות שלו,

          עכשיו הוא יאבד כל אהדה.

אוקטביוס:  העם יודע, ושמע גם את

          כל אישומיו.

אגריפה:                         את מי הוא מאשים?

אוקטביוס:  את אוקטביוס; שבַּחלוקה של שְלל

          פומפאוס שבזזנו בסיציליה

          קיפחנו אותו מחלקו בָּאי;

          שלא קיבל בחזרה ספינות

          שכביכול הלווה לי; ואחרון,

          משגע אותו שלפידוס, חבר

          המשולש, הודח, ואני אוחז

          בנכסיו.

אגריפה:                   יש לענות על זה.

אוקטביוס: בוצע; והשליח כבר בדרך.

          מסרתי לו שלפידוס נהיה

          אכזר מדי, ניצֵל את סמכותו

          לרעה, והשינוי הגיע לו.

          באשר לכיבושַי, אני שומר

          לו נתח; אך תמורת זאת בארמניה

          ובכל הממלכות שהוא כבש,

          אני דורש כנ"ל.

מסינס:                         אין שום סיכוי

          שיקבל את זה.

אוקטביוס:                   לא יקבל –

          אז אנו בטח שלא נתקפל.

          (נכנסת אוקטביה עם פמלייתה)

אוקטביה:   יחי אוקטביוס, אדוני, יקר לי!

אוקטביוס:  לחשוב שעלי לקרוא לך מגורשת!

אוקטביה:   אז אל תקרא, אין לך שום סיבה.

אוקטביוס:  למה את מגיעה כך בגניבה?  

          לא באת לכאן כמו אחות אוקטביוס.

          אשת אנטוניוס ראויה לחֵיל

          צבא של מלווים, שצהלות   

          סוסים יכריזו על בואה הרבה

          לפני שתופיע. העצים בדרך

          אמורים לשאת קהל רב, מתעלף

          מרוב שקיקה. כן, האבק צריך

          להיתמר אל על כשהוא מועף

          לו מנחשול גדודייך. אבל את

          באה לרומא – בחורונת שוּק;

          מנעת מאתנו להפגין לך את

          אהבתנו, וכשזו אינה

          מוצגת, לא אחת אינה מורגשת.

          היה עלינו לפגוש אותך בַּים,

          בַּיבשה, בכל תחנה לחגוג לך

          קבלת פנים פי שניים.

אוקטביה:                              אדוני

          הטוב, איש לא כפה עלי לבוא כך,

          מרצוני עשיתי זאת. אישי,

          אנטוניוס, ששמע כי אתה ערוך

          ללחום נגדו, גילה לי זאת לִיְגון

          אוזנַי, אז התחננתי לרשותו

          לחזור.

אוקטביוס:              והוא העניק אותה מיד,

          שלא יהיה מכשול בינו לבין

          תאוותו.

אוקטביה:                לא, אל תגיד את זה.

אוקטביוס:  עיני פקוחות עליו, כל ענייניו

          שטים אלי בָּרוח. איפה הוא

          עכשיו?

אוקטביה:             אדון, הוא באתונה.

אוקטביוס:                                       לא,

          אחות שלי מושפלת. קלאופטרה

          שם הנהנה לו "בוא". האיש מסר

          את האימפריה שלו לְזונה,

          הם מגייסים עכשיו לְמלחמה

          את כל מלכי הארץ. הוא אסף

          את בּוֹקוּס מלך לוב, את אַרְכֵלָאוּס

          מקָפָּדוֹקְיה, מלך פָּפְלָגוֹנְיה

         פִילָדֶלְפוֹס, מלך תְרָקְיה אָדָאלָס,

          מלך ערב מַנְכוּס ומלך פּוֹנְטוּס,

          מיהודה את הורדוס, מיטְרִידָאטֶס

          מלך קוֹמָגֶנָה, אַמִינְטָס, פּוֹלֶמוֹן,

          מלכי מָדַי וליאַקוֹניה, עם

          עוד מגילה של אוחזי שרביט.

אוקטביה:  איי, כמה אני מאוּמללת,

          הלב חצוי לי בין שני ידידים

          שמענים אחד את השני.

אוקטביוס:ברוך בואך. המכתבים שלך 

          רִסְנוּ אותנו מלתקוף לפני

           שנראה הן כמה את הוּלכת שולל

          הן כמה שאננוּת היא מסוכנת

          לנו. תתעודדי. אל תתייסרי

         מן המצב שדורס את שמחתך

          בְּחוזק נסיבות; תני לַגורל

          להתגלגל בְּמסלולו בלי בֶּכי.

          ברוך בואך לרומא, יקרה

          מכל! בִּזוּ אותך באופן לא

          נתפּס, והאלים, כדי לעשות

          לך צדק, יְמנו אותי ואת

          כל אוהבייך לְבָאֵי כוחם.

          התנחמי, לנו תמיד ברוּך

          בואך.

אגריפה: ברוכה הבאה, גברת.

מסינס:  ברוכה הבאה, גברתי היקרה.

          כל לב ברומא אוהב אותך, חומל

          עלייך; רק אנטוניוס הנואף,

          המשתולל בתועבות, משליך

          אותך ושם את כוח שלטונו

          בידי פרוצה שמרעישה עולם

          נגדנו.

אוקטביה:               זו אמת, אדון?

אוקטביוס:                                       בדוּק.

          אחות, ברוכה הבאה. בבקשה

          דעי סבלנות. אחות שלי יקרה!

          יוצאים.