שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסת בת הסוהר.          

בת הסוהר: קר לי מאד, והכוכבים כבו,

          גם הקטנים, שנראים כמו נַצְנצים.

          השמש ראתה לי את הטיפשוּת.

          אח פלמון! לא, לא, הוא בשמיים.     

          איפה אני עכשיו? שם זה הים,

          הנה ספינה. איך שהיא מיטלטלת!

          ושם סלע אורב תחת המים.

          עכשיו, עכשיו הוא מנפץ אותה,

          עכשיו, עכשיו, עכשיו! נפרץ בה נקב,

          דליפה קשה. איך שהם זועקים!

          תריצו אותה עם הרוח או

          שזה אבוד. להניף מפרש או שניים

          ו, בחורים, למתוח! לילה טוב

          ולילה טוב, הלכתְ. – אני רעבה

          מאד. אם רק אמצא צפרדע טוב;

          הוא יגלה לי חדשות מכל

          חלקי עולם. אבנה לי אונייה

          מקונכייה ואפליג, מזרח וּצְפון-

          מזרח, לַמלך של הננסים,

          כי הוא מגיד מופלא של עתידות.

          טוב, אבא, אין מה לדבר, חוטף

          תליית בזק מחר בבוקר. לא

          אגיד מלה אחת.

          (שרה):

                    אחתוך מעיל ירוק שלי מעל הברכיים,

                    אגזור תלתל צהוב שלי מעל העיניים,

                    איי לי לוּ לי לוּ.     

                    הוא יקנה לי סוס לבן, שאני אדהר עליו,

                    אחפש אותו ברחבי עולם כה רחב,

                    איי לי לוּ לי לוּ.

          איי מי ייתן לי קוץ, שכמו זמיר

          אשעין עליו חזה. אשן כמו תינוק.

          יוצאת.