שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט שני אצילים קרובים - מערכה 2, תמונה 3 קדימה >

נכנס ארקיט.

ארקיט:  מוּגלֶה מהמלכות? זו מתנה,

          טובה שעלי להודות להם עליה,

          אבל לִגְלוֹת מהצצה חופשית [/ ממבטים חינם]

          על הפנים למענן אמות –

          זה עונש מתוחכם, מוות מעל

          לכל דמיון, זו נקמה שלא

          יכלו להפיל עלי כל חטאַי

          גם לוּ הייתי איש רָשע זקן.

          איי פלמון, אתה מוביל עכשיו;

          אתה נשאר לראות כל בוקר את

          עיניה מפציעות מול חלונך

          ומכניסות בך חיים; אתה

          תהיה ניזון ממתיקות של יופי

          שלא היה כְּמותו ולא יהיה.  

          איזה מזל יש לו לפלמון!

          עשרים לאחת, ייצא לו לדבר

          איתה, ואם היא אצילית כשם

          שהיא יפה, ברור לי - היא שלו.

          יש לו לשון שתאלף [/ שתשכֵּך] סוּפות,

          תרקיד סלעים. יבוא מה שיבוא,

          לא אעזוב את הממלכה הזאת.   

          שלי, אני יודע, היא עִיים

          של חורָבות, שם אין תרופה לי. אם

          אלך, אז הוא ישיג אותה. הֶחלטתי,

          תחפושת תעשה או תחסל

          את מזלי. בכל מקרה אדע

          שמחה: אראה אותה ואהיה

          קרוב לה - או לא כלום.

          (מתרחק. נכנסים ארבעה כפריים, ולפניהם אחד עם זר)

כפרי 1:   רבותי, אני יהיה שם על בטוח.

כפרי 2:   ואני יהיה שם.

כפרי 3:   ואני.

כפרי 4:  נו, מה שתגידו, חברים. כולה נזיפה. שהמחרשה תלך לשחק היום. אני כבר אדגדג לסוסים את הזנב מחר חזק.

כפרי 1: בטוח שאשתי תקנא כמו תרנגול הודו; אבל שטויות – אני יילך על זה, שתמלמל כמה שהיא רוצה.

כפרי 2:  תעלה על הסיפון שלה מחר בלילה, ותמלא באספקה, והכל יסתדר.

כפרי 3:  כן, רק תחדד את הגיר על הלוח שלה, ותראה שהיא תלמד שיעור חדש ותהיה ילדה טובה. אז אנחנו סגורים שהולכים לחגיגה של מאי?

כפרי 4:  סגורים? מה יעצור אותנו?

כפרי 3:  אָרְקאס יהיה שם.

כפרי 2:  וסֶנוֹאיס וריקאס, ושלישיה טובה יותר בחיים עוד לא רקדה תחת עץ ירוק. ואתם יודעים איזה בחורות, הה! אבל השאלה אם כבוד המורה הנכבד לא יפשל, מה דעתכם? כי הכל זה הוא, אתם יודעים.

כפרי 3:  הוא יאכל ספר לימוד לפני שהוא יפסיד את זה. בחייכם, העסק בינו לבת של מעבד העורות הלך כל כך רחוק שאין כבר דרך ללכת נסוג. והיא חייבת לראות את הדוכס, והיא חייבת לרקוד.

כפרי 4:   שנרים את הגג?  

כפרי 2:  כל הבחורים באתונה ירוצו אחרינו שייצא להם עשן מהתחת. ואני יהיה לי פה ואני יהיה לי שם לכבוד העיר שלנו ושוב פ'ם פה ושב פ'ם שם. הֵיי חברים, לחיי עובדי הבד!

כפרי 1: צריך לעשות את זה ביער.

כפרי 4:   סלח לי מאד.

כפרי 2:  אין מה לדבר, זה מה שאומר יצורנו המלומד; שָמה הוא ירביץ לדוכס שיעור מאלף בשמנו. הוא מצוין בּעובי יער. תביא אותו למישור פתוח, ההשכלה שלו מפסיקה לנבוח. 

כפרי 3:  אנחנו נראה את התחרויות, ואז – לפעולה. וחברים חמודים, בואו נעשה חזרה, חשוב מאד, לפני שהגברות יראו אותנו, ואם נעשה טוב, אלוהים יודע מה עוד יוכל עוד לצאת לנו מזה.

כפרי 4:  מסכים. איך שייגמרו התחרויות, נופיע. קדימה, בחורים, ותעמדו בַּמִּלָה!

ארקיט (מתקדם): ברשותכם, חברים, תסלחו לי, לאן אתם הולכים?

כפרי 4:   לאן? איזו מין שאלה זאת? 

ארקיט:   זו שאלה לי שאנ' לא יודע.

כפרי 3:   לַמשחקים, חבר.

כפרי 2:                             איפה נולדת

              שאתה לא יודע?

ארקיט:                                  לא רחוק.

          יש תחרויות של משחקים היום?

כפרי 1:  תאר לך, וכאלה שעוד לא

          ראית. הדוכס בעצמו יהיה

          שמה אישית.

ארקיט:                  באיזה ענפים?

כפרי 2:   יש היאבקוּת, ריצה. – בחור יפה זה.

כפרי 3:   לא תצטרף?

ארקיט:                         עדיין לא.

כפרי 4:                                        טוב, קח

              ת'זמן, אדון. קדימה, ילדים.

כפרי 1:   הלב שלי חושש שלטיפוס

          הזה יש כוח מותן בן-זונה.

          תראו איך שהגוף שלו בנוי

          לזה.

כפרי 2:          אבל תתלה אותי אם הוא

             יעז להתמודד. דייסת חלב!

            הוא יתאגרף? הוא יבשל ביצים!

            קדימה, בחורים, בואו נלך.

          (יוצאים כולם חוץ מארקיט)

ארקיט:   להזדמנות פז כמו זו לא ציפיתי.

          ידעתי להיאבק יפה מאד,

          המצטיינים קראו לי מעולה;

          וגם לרוץ, מהר יותר מרוח

          בשדה חיטה, שמקפלת את

          ראשי השיבולים. אני אעז,

          ובאיזה מסווה עלוב אהיה שם; מי

          יודע אם לא יעוטר מצחי

           בְּזֵר והמזל לא יקדם

          אותי לְעמדה שבה אוכל תמיד

          לשהות ולהתבונן בה?

          יוצא.


< אחורה הדפסת הטקסט שני אצילים קרובים - מערכה 2, תמונה 3 קדימה >