< אחורה | המלך ליר - מערכה 3, תמונה 5 | קדימה > |
נכנסים קורנוול ואדמונד.
קוֹרְנְוָל: אֲנִי אֶנְקֹם נְקָמוֹת לִפְנֵי שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.
אֶדְמוּנְד: מַפְחִיד אוֹתִי מַשֶּׁהוּ לַחְשֹׁב עַד כַּמָּה עֲלוּלִים לְגַנּוֹת אוֹתִי, אָדוֹן, שֶׁהַטֶּבַע בִּי מְפַנֶּה כָּךְ מָקוֹם לַנֶּאֱמָנוּת.
קוֹרְנְוָל: עַכְשָׁו אֲנִי תּוֹפֵש שֶׁלֹּא נְטִיָּה רָעָה שֶׁל אָחִיךָ הִיא שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת מוֹתוֹ: הוּא הִתְקוֹמֵם בְּצֶדֶק עַל הָרֹעַ הַמְּגֻּנֶה שֶל אָבִיךָ.
אֶדְמוּנְד: אֵיזֶה גּוֹרָל אָרוּר יֵשׁ לִי, שֶׁאֲנִי חַיָּב לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה שֶׁאֲנִי צוֹדֵק! זֶה הַמִּכְתָּב שֶׁהוּא דִּבֵּר עָלָיו, שֶׁמַּפְלִיל אוֹתוֹ כְּשֻׁתָּף-בְּיוֹדְעִין לְטוֹבַת צָרְפַת. הוֹ שָׁמַיִם! לוּ רַק לֹא הָיְתָה בְּגִידָה כָּזֹאת, וְלֹא אֲנִי הָיִיתִי חוֹשֵׂף אוֹתָהּ.
קוֹרְנְוָל: בּוֹא אִתִּי לַדֻּכָּסִית.
אֶדְמוּנְד: אִם תֹּכֶן הַמִּכְתָּב הַזֶּה וַדָּאִי, לְפָנֶיךָ עֵסֶק אֵימְתָנִי.
קוֹרְנְוָל: אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר, זֶה עָשָׂה אוֹתְךָ לָרוֹזֵן שֶׁל גְּלוֹסְטֶר. לֵךְ תִּמְצָא אֵיפֹה אָבִיךָ, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן כְּשֶׁנָּשִׂים עָלָיו יָד.
אֶדְמוּנְד [הצִדה]: אִם אֲנִי מוֹצֵא אוֹתוֹ מְנַחֵם אֶת הַמֶּלֶךְ, הַחֲשָׁדוֹת יֵלְכוּ וְיִתְפְּחוּ. [לקורנוול] אֲנִי אַתְמִיד בִּנְתִיב הַנֶּאֱמָנוּת, לַמְרוֹת שֶׁהָעִמּוּת בֵּינָהּ לְבֵין הַדָּם שֶׁלִּי כּוֹאֵב.
קוֹרְנְוָל: אֲנִי אֶתֵּן בְּךָ אֶת אֱמוּנִי, וְאַתָּה תִּמְצָא אָב יָקָר בָּאַהֲבָה שֶׁלִּי.
יוצאים.
< אחורה | המלך ליר - מערכה 3, תמונה 5 | קדימה > |