שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים גלוסטר ואדמונד, עם כלי-מאור.

גְּלוֹסְטֶר: אוֹי לָנוּ, אוֹי לָנוּ, אֶדְמוּנְד, לֹא לְרוּחִי הַעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁכְּנֶגֶד-הַטֶּבַע. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם רְשׁוּת לָחוּס עָלָיו, הֵם לָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵיתִי שֶׁלִּי; תָּבְעוּ מִמֶּנִּי בְּאִיּוּמֵי שִׂטְנָה-לָנֵצַח לֹא לְדַבֵּר בּוֹ, לֹא לְהַפְצִיר לְמַעֲנוֹ, וְלֹא לִתְמֹךְ בּו בְּשוּם אֹפֶן.

אֶדְמוּנְד:  מְאוֹד בַּרְבָּרִי וְנֶגֶד הַטֶּבַע.

גְּלוֹסְטֶר: עֲזֹב, אַל תַּגִּיד כְּלוּם. יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַדֻּכָּסִים, וְעִנְיָן גָּרוּעַ מִזֶּה: קִבַּלְתִּי מִכְתָּב הַלַּיְלָה – מְסֻכָּן לְדַבֵּר – נָעַלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב בַּחַדְרוֹן שֶׁלִּי. עַל הַהַשְׁפָּלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁסּוֹפֵג הַמֶּלֶךְ עַכְשָׁו – הַנְּקָמָה בַּדֶּרֶךְ. חֵלֶק מִן הַכּוֹחוֹת כְּבָר הִצִּיב רֶגֶל; אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָתֵת כָּתֵף לַמֶּלֶךְ. אֲנִי אֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ וְאֶתֵּן לוֹ סַעַד בַּסֵּתֶר. אַתָּה לֵךְ וְתַעֲסִיק אֶת הַדֻּכָּס בְּשִׂיחָה, שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁלִּי לֹא תִּתְגַּלֶּה לוֹ. אִם הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹתִי, אֲנִי חוֹלֶה, הָלַכְתִּי לַמִּטָּה. גַּם אִם אָמוּת בְֹּשֶל זֶה – וּמְאַיְּמִים עָלַי בְּלֹא פָּחוֹת – אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנִי הַזָּקֵן חַיָּבִים לִסְעֹד. דְּבָרִים זָרִים וּמוּזָרִים מִתְחוֹלְלִים, אֶדְמוּנְד; בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הִזָּהֵר.

          יוצא.

אֶדְמוּנְד: עַל הַנְּדִיבוּת הָאֲסוּרָה הַזֹּאת

          אוֹדִיע לַדֻּכָּס מִיָּד, וְגַם

          עַל הַמִּכְתָּב. נִרְאֶה לִי, זֶה מַצְדִּיק

          תַּגְמוּל, וְכָךְ אַשִּיֹג אֶת כָּל אֲשֶר

          אָבִי מַפְסִיד, וְלֹא פָּחוֹת – הַכֹּל!

          צָעִיר יָקוּם כְּשֶׁהַזָּקֵן יִפֹּל.

          יוצא.