| < אחורה | המלך ליר -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |
נכנס אדגר.
אֶדְגַּר: שָׁמַעְתִּי מַכְרִיזִים אֶת ֹשְמִי,
וּבְחֶסֶד גֶּזַע עֵץ חָלוּל חָמַקְתִּי
מִן הַמָּצוֹד. אֵין אַף נָמֵל חָפְשִׁי,
אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא מֻצָּבִים
כּוֹחוֹת דְּרוּכִים לִתְפֹּס אוֹתִי. כָּל עוֹד
אֲנִי נִמְלָט – עָלַי לְהִשָּׁמֵר.
הֶחְלַטְתִּי שְאֶלְבַּשׁ אֶת הַצּוּרָה
הֲכִי פְּחוּתָה, דַּלָּה וַעֲלוּבָה
שֶׁהַמַּחֲסוֹר – בְּבוּז לִבְנֵי-אָדָם –
בָּרָא כְּדֵי לְקָרְבָם לִבְהֵמוֹת.
אֶת פַּרְצוּפִי אַשְׁחִיר בִּסְחִי, אֶכְרֹךְ
סְמַרְטוּט לַחֲלָצַיִם, בַּשֵּׂעָר
אֶקְלַע קְשָׁרִים, וְכָךְ אֵצֵא, עָרֹם
לְרַאֲוָה, עַיִן בְּעַיִן מוּל
רוּחוֹת וּרְדִיפוֹת שָׁמַיִם. כָּל
הָאָרֶץ מְלֵאָה בְּדֻּגְמָאוֹת
שֶׁל קַבְּצָנִים מְשֻׁגָּעִים-חוֹלִים,
שֶׁנּוֹעֲצִים בִּשְׁאָגוֹת סִכָּה,
סַכִּין, שַׁפּוּד, מַסְמֵר, בְּתוֹךְ זְרוֹעָם
הַחֲשׂוּפָה הָאֲדִישָׁה לִכְאֵב;
וְכָךְ הוֹלְכִים, כְּמוֹ הַצָּגַת זְוָעוֹת
נוֹדֶדֶת, בֵּין חַוּוֹת דַּלּוֹת, כְּפָרִים
מִתְפּוֹרְרִים, דִּירִים וּרְפָתוֹת,
וְסוֹחֲטִים צְדָקָה – אִם בְּקִלְלוֹת-
מְשֻׁגָּעִים אִם בִּתְפִלּוֹת. 'טֻמְטוֹם
מִסְכֵּן, טוֹם הַמִּסְכֵּן!... זֶה מַשֶּׁהוּ
בְּכָל זֹאת: אֶדְגַּר אֲנִי לֹא, אֵין, כְּלוּם.
יוצא.
| < אחורה | המלך ליר -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |
