שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

תרועה. נכנס המלך אדוורד בנצחון, עם ריצ'רד מגלוסטר, ג'ורג' מקלארנס [חיילים].

המלך אדוורד: עד הנה מזלנו רק נוסֵק,

          בורכנו בזרים של ניצחון.

          אבל בְּלב הזוהַר של היום

          אני קולט ענן שחור חשוד

          ומאיים שיפגוש את החמה

          הנפלאה שלנו טרם שהיא

          תנוח במיטת המערב –

          דהיינו: הצבא שהמלכה

          גייסה לה בצרפת הגיע אל

          חופנו, וצועד, ככה אומרים,

          ללחום נגדנו.

ג'ורג':                    רק משב קטן

          כבר יפזר את הענן, יעיף

          אותו אל המקור משם יצא.

          קרניך יְיבְּשו את האדים,

          הרי לא כל ענן מוליד סופה.

ריצ'רד: מעריכים שיש לה שלושים-אלף,

          וסומרסט עם אוקספורד כבר ברחו

          אליה; אם יהיה לה זמן לנשום,

          תהיו בטוחים שהסיעה שלה

          תהיה ממש שווה לנו בכוח.

המלך אדוורד: מידידינו האוהבים דוּוח

          שהם עושים דרכם אל טְיוּקְסְבֶּרי.

          אנחנו, מהניצחון בבארנט,

          נצא לשם ישר, כי להיטות

          פותחת דרך, וכשנצעד יוכפל

          כוחנו בכל מחוז שנעבור.

          הכו בתוף, קראו "אומץ!" – לדרך.

          יוצאים.