שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים הנרי הששי וריצ'רד מגלוסטר, עם הסֶגן על חומות המצודה.

ריצ'רד:  יום טוב, כבודך. כל כך עמוק

          בספר התפילות?

המלך הנרי:                    כן, אדוני

         הטוב, או "אדוני" למעשה.

          "ריצ'רד הטוב" או "שד טוב" זה

          אותו דבר, שניהם עיוּות, לכן

           לא "אדוני הטוב".

ריצ'רד:                             אתה, תשאיר

          אותנו. יש לנו איזה דיון.

          (יוצא הסגן)

המלך הנרי: כך נָס רועה פזיז מן הזאב;

          ככה מוֹסר הכבש צמר קודם,

          צוואר אחר כך לַסכין

          של השוחט. איזו תמונה של מוות 

          על השחקן הטראגי לשחק פה?

ריצ'רד: מוח אשם תמיד רָדוף חשד.

          גנב פוחד שכל שיח – שוטר.

המלך הנרי: ציפור שנלכדה בשיח - כבר

          חושדת בכנפיים רועדות

          בכל שיח. ואני, אבא אומלל

          של בן-כנף מתוק, רואה בעינֵי

          רוחי את התמונה האיומה

          כשגוזלי נלכד, נתפס, נקטל.

ריצ'רד:  טיפש היה ההוא מהסיפור,

          שלימד את בנו תפקיד של עוף! אבל -

          עם הכנפיים - הטיפש טבע.

המלך הנרי: אני הוא דֶדָאלוּס, בני המסכן

          הוא איקָארוּס, אביך - השליט

          אשר חסם לנו את הנתיב,

          השמש שצרבה את הכנפיים

          לַילד המתוק – אחיך אדוורד,

          ואתה הים אשר בלע אותו

          חיים בְּמערבולת מרושעת.

          הרוג אותי עם נשק, לא מלים.

          כן, החזה שלי יספוג כל חוד

          פגיון שלך יותר משיוכלו

          אזנַי לסבול את הסיפור הטראגי.

          אבל באת לְמה? לקחַת את חיי?

ריצ'רד:  אתה חושב שאני מוציא-להורג?

המלך הנרי: שאתה רודף אני בטוח. אם

          רצח חפים מפשע הוא הוצאה

          להורג, אז אתה איש מקצוע.                       

ריצ'רד:                                          את

          בנך הרגתי על היומרה שלו.

המלך הנרי: לו היו הורגים אותך ביום שהתחלת

          להתיימר, אז לא היית חי

          לרצוח בן שלי. וכך אני

          מנבא: שאלפים שלא חושדים

          כעת בִּפְסיק ממה שאני פוחד,

          ואינסוף אנְחות זקנים, ואלמנוֹת,

          ועיניים מוצפות של שַכּוּלים,

          גבר על בנו, אשה על בעלה,

          יתום על מות הוריו בטרם עת,

          יְבַכּו את השעה שבה נולדת.

          ינשוף קרא בלידתך; אות רע.

          לילית צווחה, בישרה זמן פורענות.

          כלבים נבחו, סופות הִכּוּ עצים.

          עורב רבץ על קצה האּרובה,

          ועקעקים זימרו צלילים צורמים.

          אִמְךָ חשה יותר מכאב של אם,

          אבל ילדה פחות מתִקוַות אם,  

           מין גוש לא מעובד ומעוּות,

          לא כמו הפרי של עץ כה משובח.

           היו לך שיניים כשנולדת,

          כי באת כדי לנשוך את העולם,

          ואם אמת כל מה שעוד שמעתי,

          הגעת –

ריצ'רד:  לא אשמע עוד. מוּת, נביא, תוך כדי נאום.

          (דוקר אותו)

           לזה מבּין כולם נועדתי.  

המלך הנרי:                            כן,

          ולעוד הרבה הרבה שחיטות. יסלח

          האל על חטאַי, וימחל לך!

          (מת)

ריצ'רד:  מה, דם שואף גדוֹלות של לאנקסטר

          שוקע בָּאדמה? חשבתי הוא

          יזנק. תראו איך שחרבי בוכה

          על מות המלך המסכן! הלוואי

          דמעות אודם כאלה יישפכו

          תמיד מהמבקשים את נפילת

          ביתנו! אם נותר עדיין איזה

          ניצוץ חיים, רד, רד לגיהינום,

          תגיד שאני שלחתי אותך לשם - (דוקר אותו שוב)

          אני שאין בי אהבה, חמלה

          או פחד. מה שהנרי אמר עלי

          באמת נכון; שמעתי את אמי

          אומרת שיצאתי לעולם

          עם שתי רגלי קדימה. לא צדקתי,

          אתם חושבים, להזדרז להשמיד

          את אלה שגזלו את זכויותינו?

          המיילדת נדהמה, נשים

          קראו "ישו תושיע, הוא נולד עם

          שיניים!" וכזה הייתי, מה

          שהצביע בבירור שאני צריך

          לנהום, לנשוך, ולשחק ת'כלב.

          אז אם המרומים עיצבו לי גוף

          כזה, שיעקם לי גיהינום

          את הנשמה בהתאם. לי אין אף אח;

          אני לא כמו שום אח, והמלה

          הזאת "אהבה" שהזקנים קוראים

          לה אלוהית, שהיא תשכון במי

          שהוא אדם לאדם, לא בי. אני

          עצמי בלבד. ג'ורג', קלארנס, היזהר,

          אתה חוסם לי את האור, אבל

          אני אדאג לך לְיום של זפת,

         כי אני אפיץ כאלה נבואות

          שאדוורד יְפַחד טוב על חייו,

          ואז, כדי לטהר לו את הפחד,

          אני אהיה מותך. הנרי ובנו

          הלכו. אתה הבא בתור, ג'ורג-קלארנס.   

          אחד אחד, אגמור את כל היתר,

          ועד שאהיה הכי טוב  - אני רע.

         לאיזה חדר את גופך אטיל.

          קבל, הנרי, את יום דינְךְָ בגיל. 

      יוצא.