שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 4, תמונה 3 קדימה >

נכנסים שלושה שומרים לשמור על אוהל המלך.

שומר 1:  בואו, שכל אחד יתפוס עמדה.

          המלך התארגן כבר לשינה.

שומר 2:   מה-זה, לא במיטה?

שומר 1:  לא, הוא נשבע בהן צדקו שלא

          ישכב ולא ינוח עד שהוא

          או ווריק ינוצחו.

שומר 3:                          אבל תגיד

          בבקשה, מי האציל הזה

          שעם המלך נח באוהל?

שומר 2:                                     זה

          לורד הֵייסטינגז, ידידו מספר אחת.

שומר 3:   אה ככה? אבל למה מצווה

          המלך שהתומכים שלו ילונו

          בערים סביבו והוא נשאר בִּשדה

          הקרב בַּקור פה?

שומר 2:                        זה מוסיף כבוד

          כי מסוכן יותר.

שומר 3:                           טוב, לי תיתן

          יוקרה שקטה. מעדיף את זה יותר

          מהכבוד המסוכן. אם ווריק

          היה יודע באיזה מצב הוא, יש

          חשש שהיה בא להעיר אותו.

שומר 1:   לא אם נחסום ת'דרך בַּרְמחים

          שלנו. 

שומר 2:             כן, למה לנו לשמור  

          על אוהל המלכות בכלל אם לא     

          כדי להגן עליו מאויבי לילה?

          (נכנסים ווריק, ג'ורג', אוקספורד, סומרסט וחיילים צרפתיים, שקטים כולם)

ווריק:  האוהל שם, ואלה השומרים.

          באומץ, רבותי! כבוד עכשיו

          או לְעולם! רק בואו אחרי

          ואדוורד בידינו.

שומר 1:  מי הולך שם?

שומר 2:  עצור או שאתה מת.

          (ווריק והשאר קוראים "ווריק! ווריק!" ומתנפלים על המשמר, שבורח בקריאות "נשק,נשק!" בעוד ווריק והאחרים רודפים אחריהם. לקול התוף המכה והחצוצרה שנשמעת, נכנסים ווריק, סומרסט והשאר, מביאים את המלך בחלוק שינה, יושב על כסא. ריצ'רד והייסטינגז רצים לאורך הבמה ובורחים.)

סומרסט:   מי אלה שבורחים שם?

ווריק:  ריצ'רד והייסטינגז. תן להם. הנה  

          הוא הדוכס.

המלך אדוורד:             דוכס? כשנפרדנו,

         ווריק,  קראת לי המלך.

ווריק:                                  כן,

          רק חלו שינויים. כשאתה

          ביזית את כבודי בתור שליח,

          השפלתי את כבודך מתואר מלך  [/ הורדתי אותך מדרגת מלך]

           ובאתי למנות אותך עכשיו

          כדוכס יורק. איי איך תוכל למשול

          באיזו ממלכה כשאתה לא

         יודע איך לנהוג בְּשגרירים,

          או איך להסתפק באשה אחת,

          או איך לנהוג באחֵיךָ באחווה,

          או איך להשקיע בְּרַוְוחת העם,

         או איך להסתתר מפני אויבים?

המלך אדוורד: אה, ג'ורג' אח, גם אתה פה? אז אני

          רואה שאדוורד, כן, חייב ליפול.

          אבל, ווריק, למרות כל ביש מזל,

          מולך וכל השותפים שלך

          אדוורד ינהג תמיד כמלך. גם

          אם המזל הרע משליך אותי

         מכּס, רוחי חורגת מן התחום

         של הגלגל שלו.

ווריק:                        אז תהיה

          בָּרוּח אדוורד מלך אנגליה,

          (מסיר את כתרו)

          אבל הנרי יחבוש עכשיו ת'כתר

          ויהיה מלך אמת. אתה

          רק צל. – לורד סומרסט, לבקשתי

          תדאג שהדוכס אדוורד יובל

          לידי אחי, הארכיבישוף מיורק.

          אחרי שאלְחם עם פֶּמְבְּרוק ותומכיו

          אחבור אליך ואומַר איזו

          תשובה שולחים לו לואי וליידי בונה. –

          שלום בינתיים, דוכס יורק יקר.

          (הם מובילים אותו בכוח)

המלך אדוורד: מול צו גורל אין לאדם ויכוח.

          אין טעם להיאבק נגד הרוח.

          (יוצא תחת משמר, עם סומרסט)

אוקספורד: אז מה נותר עכשיו חוץ מלצעוד

          ללונדון עם החיילים שלנו?

ווריק:  כן, קודם כל יש לעשות את זה,

          להוציא את הנרי מן המאסר,

          לדאוג ששוב יישב על כס מלכות.

          יוצאים. 


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 4, תמונה 3 קדימה >