שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 4, תמונה 8 קדימה >

תרועה. נכנסים המלך הנרי, ווריק, מונטגיו, ג'ורג', אוקספורד ואקזטר.

ווריק:  מה העצה, כבודכם? אדוורד חצה

          בביטחון את התעלה מבלגיה

          עם גרמנים חמים ובריונים

          הולנדים, וצועד במהירות

          עם חייליו ללונדון. והרבה

          בני-עם הפכפכים נוהרים אליו.

המלך הנרי: בואו נגייס ושוב נביס אותו.

ג'ורג':  ניצוץ קטן אפשר לרמוס, אבל

          אם נתעלם – נהר לא יְכבּה.

ווריק:  יש לי בווריקשיר בני ברית, אנשי

          אמת, לא מרדנים בִּזמן שלום

          אך אמיצים בְּמלחמה. להם

          אני אקרא. אתה, ג'ורג', לך תתסיס

          בְּקֶנְט, סאפוק ונורפוק אבירים

          ואצילים לבוא אתך. – אתה,

          אח מונטגיו, תמצא בבאקינגם,

          נורת'האמפטון ובלֶסְטֶרְשיר גברים

          שישמעו למה שתצווה. –

          אתה, אוקספורד אלוף, אהוב כל כך

         באוקספורדשיר, גייס שם ידידים.

          מלכּי עם אזרחיו האוהבים

          כמו האי שלוֹ, מוקף אוקיינוס,

          או אלת הבתולין מוקפת נימפות,

          ישהה בלונדון עד שנצטרף.

          כבודכם, להיפרד בלי להתעכב.

          שלום, שליט שלי.

המלך הנרי: שלום, הקטור שלי, תקווה של טרויה.

ג'ורג': כאות אמת, נושק לְיד כבודך.  

המלך הנרי: ג'ורג' המסוּר לַטוֹב, בהצלחה.

מונטגיו:  עידוד, אדון. וכך אני נפרד.

אוקספורד: וכך אני חותם אמת. שלום.

          (נושק לידו של הנרי)

המלך הנרי: אוקספורד יקר ומונטגיו אוהב,

          כולכם יחדיו, שלום שוב בשמחה.

ווריק:  שלום, וניפגש בקוֹבֶנְטְרי.

          (יוצאים מדלתות שונות כולם חוץ מהמלך הנרי ואֶקְזֶטֶר)

המלך הנרי: אני אשהה פה בָּארמון בינתיים.

          כבוד אקזטר, מה דעתך? אני

          חושב שלצבא של אדוורד אין

          סיכוי מול זה שלי.

אקזטר:                                הפחד הוא

          שהוא יסית את כל השאר.

המלך הנרי:                            זה לא

          חשש שלי. ערכִּי עשה לי שם טוב:

          לא סתמתי את אוזנַי לתחינתם,

         לא דחיתי בְּסחבת עתירות;

          חֶמְלתי היתה תרופה לפצעיהם,        ,

          מתינותי שיככה כאבים תופחים,

          רחמַי ייבשו להם דמעות קולחות;

          לא חמדתי מעולם את רכושם,  

          ולא הקשיתי במיסים כבדים,

          לא שַשְתי לִנקמה – גם כשחטאו

         הרבה. אז למה שיאהבו את אדוורד

          יותר ממני? לא, על חסדים

          כאלה, אקזטר, מגיע חסד.

          כשהאריה מסביר פנים לַכּבש,

          הכבש עד עולם יילך אחריו.

          (צעקות מבחוץ: "ללאנקסטר! ללאנקסטר!")

אקזטר:  תקשיב, תקשיב! מה הצעקות האלה?

         (נכנס המלך אדוורד עם חייליו, עם ריצ'רד דוכס גלוסטר ואחרים)

אדוורד: תִפסו את הנרי הפרצוף-בושה,

          סלקו אותו מכאן – והַכריזו שוב

          עלינו כמלך אנגליה. – אתה

         מקור מים לנחלים קטנים.

          עכשיו נסתם המעיין שלך

          והים שלי יבלע אותם כליל

          ויגאה אל על בַּשפל שלהם. –

          קחו אותו למצודה; שלא ידבר.

           (יוצאים אקזטר והמלך הנרי תחת משמר)

         ואנחנו, רבותי, לקובנטרי,

          שם ווריק הזחוח התנחל.  

          עכשיו עוד חם, קדימה, אם נזחל          

          ישחית קור ת'יבול המיוחל.            

ריצ'רד:  זריזות! לפני שיאסוף כוחות,

          נתפוס את הבוגד בהפתעה.  

          לדרך, גיבורים, לקובנטרי.

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 4, תמונה 8 קדימה >