שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 5, תמונה 7

תרועה. נכנסים המלך אדוורד, המלכה אליזבת, ג'ורג' דוכס קלארנס, ריצ'רד דוכס גלוסטר, הייסטינגז, אומנת עם הנסיך התינוק, ובני לוויה.

המלך אדוורד: ושוב אנחנו על כס אנגליה,

          שנרכש מחדש בְּדם אויבים.

           אֵילו יריבים עזים, כמו חיטה

          של סתיו, קצרנו בשיא גאוותם: 

          שלושה מהדוכסים של סומרסט,

          מהוללים כפול שלוש על עוז

          ואומץ; שני בני קליפורד, אב ובן;

          שני בני נורת'אמברלנד – שגיבורים

          מהם לא דרבנו אי פעם סוס

          לצליל של חצוצרה; איתם, עוד זוג

          דובים בני חַיִל, מונטגיו ו-ווריק,

          אשר כבלו בשלשלותיהם

          את האריה המלכותי, גרמו

          לַיער לרעוד כשהם שאגו.

          ככה הדפנו מכיסאנו כל

          איוּם, ועשינו את הביטחון

          הדום רגלינו. – בואי, אליזבת,

          ותני לי לנשק את בני. –

          ילדון קטן, למענך אני

          ודודיך לא יָשַנוּ בליל חורף,

          צעדנו בשריון בְּחום צורב

          של קיץ, כדי שאתה תתפוס שוב את

          הכתר בשלווה, ואת הרווחים   

          על עמלנו אתה תקצור.

ריצ'רד (הצידה):                          אני

          אשדוף לו את היבול אם ייקטף

          ראשך, כי העולם עוד לא סוֹפֵר

          אותי. כתף זו נועדה להניף

          אל על, והיא עוד תניף איזה משקל,

          או שתשבור לי את הגב. אתה

          תמצא ת'דרך, זה כבר יבצע. 

המלך אדוורד: ג'ורג', ריצ'רד, תאהבו את מלכתי

          האהובה, נשקו את אחיינכם

          המלכותי, אחַי.

ג'ורג':                      את חובתי

          להוד רוממותך אני חותם

          על שפתותיו של המותק התינוק.

אליזבת: תודה לך, ג'ורג', אח אציל, תודה.

ריצ'רד:   מאהבה לָעץ שעליו צמחת

          אני נושק באהבה לַפְּרי.

          (הצידה): לומר אמת, ככה נישק יהודה

          את אדונו, סגד לו ובגד בו.

המלך אדוורד: כעת אני יושב בְּעונג נפש,

          בשלום ארצי ואהבת אחַי.

ג'ורג':  מה ירצה כבודו לעשות במרגרט?

          רֶנְיֶיה אביה לְמלך צרפת

          מִשכֵּן את נאפולי, סיציליה ואת

          ירושלים, והם שלחו לכאן

          את דְמֵי הכופר כדי לפדות אותה.

המלך אדוורד: שהיא תעוף, תשוט לה לצרפת!

          כעת נותר שנבלה את הזמן

          בחגיגות, טקסים והצגות

          בידור, להנאתה של החצר  

          שלנו. אז שלום לַמרורים!   

          נַגנו בחצוצרות, הַכּו בתוף!

          פה, נקווה, מתחיל אושר בלי סוף.            

          תרועה. יוצאים כולם.




< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ג' - מערכה 5, תמונה 7