| < אחורה |  הנרי 6 חלק ג' -
מערכה 4, תמונה 7 |
קדימה > |
תרועה. נכנסים המלך אדוורד, ריצ'רד, הייסטינגז וחיילים.
המלך אדוורד: ריצ'רד אחי, לורד הייסטינגז וכולכם,
הנה בא המזל לתת פיצוי,
לומר ששוב אחליף את מצבי
המעורער בכתר המלכות
של הנרי. טוב חצינו ועכשיו
חצינו עוד פעם את הים והבאנו
עזרה נדרשת מבורגונדיה. מה
נותר לנו עכשיו כשהגענו
מן הנמל אל שער יורק מלבד
להיכנס כמו אל הדוכסות שלנו?
(הייסטינגז דופק על השערים)
ריצ'רד: נעול? אחי, אנ' לא אוהב את זה.
למעוד על סף הבית זה כמו רמז
שסכנה אורבת מבפנים.
המלך אדוורד: עזוב, אסור לפחוד מהרגשות.
צריך, בטוב או רע, להיכנס,
כי חברינו ייאספו לכאן.
הייסטינגז: כבודך, אדפוק שוב להזמין אותם.
(דופק. המתופף מכה בתוף. נכנסים על החומות ראש העיר של יורק עם חברי המועצה.)
ראש העיר: כבודכם, הוזהרנו שאתם באים;
סגרנו להגנתנו את
השער, כי כעת אנו חבים
נאמנות להנרי.
המלך אדוורד: אבל, ראש
העיר, אם הנרי מלככם, עדיין
אדוורד הוא לפחות דוכס של יורק.
ראש העיר: אמת, על זה אני לא מערער.
המלך אדוורד: ואני לא תובע כלום מלבד
הדוּכּסות, ומסתפק רק בה.
ריצ'רד (הצידה): אבל כשהשועל מכניס כבר אף,
הוא כבר ימצא איך להגניב ת'גוף.
הייסטינגז: מה, ראש העיר, מה ההיסוס? תפתח,
אנחנו ידידי המלך הנרי.
ראש העיר: זה ככה? אז השער ייפתח.
(הוא יורד [עם חברי המועצה])
ריצ'רד: מפקד חכם ומשוכנע בקלות!
הייסטינגז: הוא היה שמח, הזקן הטוב,
שהכל יילך בשקט, רק שלא
יאשימו אותו. אבל, כשניכנס כבר,
אין לי ספק שנשכנע גם
אותו וגם את כל אֶחָיו מהר.
(נכנסים ראש העיר [עם מפתחות העיר] ושני חברי מועצה.)
המלך אדוורד: ובכן, כבוד ראש העיר, אסור לסגור
את השערים אלא בלילה או
בזמן של מלחמה. מה, אל תפחד,
איש, תן לי את המפתחות,
(לוקח את המפתחות)
אדוורד יגן עליך, על העיר,
על כל חבר שירצה לבוא אחרי.
(מארש. נכנס מונטגומרי עם מתופף וחיילים)
ריצ'רד: אחי, זה, אם איני טועה, סר ג'ון
מונטגומרי, חבר שאפשר לסמוך
עליו.
המלך אדוורד: ברוך הבא, סר ג'ון. אבל
למה באת עם נשק?
מונטגומרי: לעזור
לַמלך אדוורד בזמן סערה,
כמו שנתין אמת חייב לנהוג.
המלך אדוורד: תודה, מונטגומרי הטוב. אבל
אנחנו שוכחים מהתביעה
לכתר ודורשים עכשיו רק את
הדוכסות שלנו עד שהאל
יואיל לשלוח לנו את היתר.
מונטגומרי: אז כל טוב, כי אני אפנה לחזור שוב.
באתי לשרת מלך, לא דוכס. –
הכה בתוף ובוא נצעד מכאן.
(המתופף מתחיל לצעוד)
המלך אדוורד: חכה, סר ג'ון, לרגע, ונדון
באיזו דרך בטוחה אפשר
לזכות בַּכּתר שוב.
מונטגומרי: מה יש לדון?
בשתי מלים, אם לא תכריז מייד
שאתה מלכּנו, אעזוב אותך
למזלך ואסתלק לבלום
את אלה שבאים להגנתך.
למה שנילחם אם אתה לא
דורש אף תואר?
ריצ'רד: מה, אחי,
מה אתה מתעסק בדקויות?
קח החלטה ובוא נתבע ת'כתר.
המלך אדוורד: כשנתחזק, נתבע. עד אז יהיה
חכם להסתיר את הכוונה שלנו.
הייסטינגז: די להתפּלפּל! עכשיו צריך בְּכוח.
ריצ'רד: רק ראש בלי פחד יטפס אל כתר.
אחי, נכריז עליך בלי דיחוי.
החדשות יביאו חברים
רבים.
המלך אדוורד: אז שיהיה כרצונכם.
כי זו זכותי, והנרי רק שודד
של כתר.
מונטגומרי: או, עכשיו כבוד השליט
שלי נשמע כמו שהוא. עכשיו
אהיה מֵגן של אדוורד.
הייסטינגז: חצוצרה!
אדוורד יוכרז עכשיו כמלך. בוא,
חבר חייל, קרא את ההכרזה.
(תרועה)
חייל (קורא): אדוורד הרביעי, בחסד אלוהים, מלך אנגליה וצרפת, ושליט אירלנד וכו'.
מונטגומרי: ומי שיערער על תאריו
בזה אני אקרא לו לדו-קרב.
(משליך את הכפפה שלו)
יחי אדוורד הרביעי!
כולם: יחי אדוורד הרביעי!
המלך אדוורד: תודה, מונטגומרי, תודה, כולכם.
אם המזל יהיה אתי, אגמול
על הנדיבות. הלילה נתמקם
ביורק, וכשבבוקר תעלה
השמש על האופק שם, נצעד
לעבר ווריק ומרעיו, כי אני
יודע טוב שהנרי לא חייל.
הה, ג'ורג', איזו סטיה זו מצדך
להחניף להנרי ולזנוח את
אחִיך! אבל עוד ניפגש
אתך ועם ווריק. – חיילים, קדימה.
בַּתוצאה שלא תפקפקו,
וגם לא בַּתשלום שבו תזכו.
יוצאים.
| < אחורה | הנרי 6 חלק ג' -
מערכה 4, תמונה 7 |
קדימה > |