שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנס הנזיר ג'ובאני.

ג'ובאני:  נזיר, אח למסדר פרנצ'סקו! הו!

          (נכנס הנזיר לורנצו)

לורנצו:   הקול של הנזיר ג'ובאני שם.

          ברוך הבא ממנטובה. ומה

          אומר רומאו? או, אם הוא כתב,

          תן לי לקרוא. 

ג'ובאני:                    אז כשחיפשתי עוד

          נזיר מן המסדר שיתלווה

          אלי, מצאתי פה בעיר אחד,

          טיפל בִּנגועים, ואז שומרי

          העיר חשדו ששנינו מגיעים

          מבית שנדבק במגפה,

         אז נעלו אותנו, לא נתנו

         לנו לצאת, וככה שליחותי

         הבהולה למטובה עוכבה.

לורנצו:   אז מי מסר את מכתבי לידי

          רומאו?

ג'ובאני:             לא היה לי איך לשלוח - 

          הנה הוא - וגם לא מצאתי אף

          אחד שיעביר אותו לךָ,

         כל כך הם פחדו להידבק.

לורנצו:  מזל ביש! חי פרנצ'סקו הקדוש,

          זה לא היה מכתב שולי, אלא

          מידע טעון, ממש הרה גורל,

          שבהזנחתו יש סכנה

          גדולה. ג'ובאני, לך, השג לי מוט

          ברזל, הבא אותו מהר אלי

         לתא.

ג'ובאני:                מייד אביא לך אותו.

          (יוצא)

לורנצו:   עכשיו עלי לצאת לכוך לבד.

          ג'ולייטה תתעורר שם תוך שלוש

         שעות; היא תאשים אותי מאד

          שלרומאו לא דוּוח על כל

          התאונות האלה. אך אני

          אכתוב למנטובה שנית, ועד בואו

          תשהה אצלי בתא. האומללה!

          גוויה חיה בבור מת נעולה.

          (יוצא)