שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט רומאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב") - מערכה 2, תמונה 6 קדימה >

נכנסים הנזיר לורנצו ורומאו.

 

לורנצו:  שיחייכו שחקים על ברית קדושה זו

          בלי לייסר בעצב בעתיד.

רומאו:   אמן, אמן, אבל שום עצב לא

          יהיה שְווה-ערך לַשמחה של רק

          דקה קצרה במחיצתה. אַחֵד

          את שתי ידינו במלים קדושות,

          ואז יעז המוות הטורף

          מה שיעז, אם רק אומר לה "את

          שלי". 

לורנצו:            שמחות פרועות  יש להן סוף

          פְּרָאִי, וברגע ניצחונן מתות,

          כמו אש וחומר נפץ - מתנשקים

          ומתכלים. הדבש הכי מתוק

          יכול במתיקותו גם להבחיל.

          אהוֹב במתינות, אהבתך

          כך לא תמות, ויתארכו ימיה:

          הטס מפסיד כמו המתמהמה.        

          הגברת באה.

          (נכנסת ג'ולייטה)

                             רגל כה קלה

          לנצח לא תִֹּשְחק סלע כמו מים:

          אוהב יכול לרכב על חוט של משי

          שמרחף עצל ברוח קיץ -    

          ולא ליפול, כל כך קלים הבְלֵי

          הלב.

ג'ולייטה:  ברכה עליך, אב קדוש.       

לורנצו:  רומאו, בת, יודה לך בשם שנינו.

ג'ולייטה: ברכה שווה לו, שלא יתרושש. 

רומאו:   ג'ולייטה, אם גואה בך השמחה

          כמו בי, ואת מוכשרת לזמר

          אותה ממני, אז את האוויר

          המתיקי בלשונך בשפע של

          צלילים, פִּרשֹי את מגילת האושר

          שתעניק הברית הזאת לשנינו.

ג'ולייטה: מה שעשיר בְּחומר, לא מלים,

          גאה בַּתוכן, לא במליצות.

          קבצן יכול לספור את סכום שוויו.

           אבל אוצר אהבתי צמח

          עד שנבצר לִמנות גם את חציו.

לורנצו:   בואו אתי, נגמור עם זה מהר,

          כי לא אוכל להשאירכם בשניים

          לפני שתתאחדו כדין שמיים.

          (יוצאים)


< אחורה הדפסת הטקסט רומאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב") - מערכה 2, תמונה 6 קדימה >