שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט רומאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב") - מערכה 3, תמונה 4 קדימה >

נכנסים קפולט הזקן, אשתו ופאריס.  

 

קפולט:  נוצר פה ביש מזל כזה שלא

          הספקנו לשכנע את הבת.

          תראה, היא אהבה את טיבאלט בן

          דודה מאד. וגם אני. נו מה,

          נולדנו כדי למות. כבר מאוחר;

          היא לא תרד. בינינו, אילו לא

          ישבת פה, הייתי במיטה

          לפני שעה.

פאריס:                     זֵר אֵבֶל זָר לְזֵר 

          חיזור. ליל מנוחה, גברתי. שלומות

          ממני לבתך.

גברת קפולט:              אמסור. ומה

          בדעתה אדע מוקדם בבוקר.

          הלילה היא כלואה ביגונה.

קפולט:  פאריס, אני ערב לך בתוקף 

          על אהבת בתי. אני חושב

          שהיא תסור למרותי בכל.

          לא רק חושב, בטוח. את, אשה,

         תגשי אליה קודם שתלכי

          לישון, ספרי על אהבת בני פאריס,

          ותבקשי אותה - את מקשיבה? -

         יום רביעי  הבא - רק רגע, מה

          היום?

פאריס:             שני, אדון.

קפולט:                         שני, הה-הה!

          טוב, רביעי מוקדם מדי. נגיד

         יום חמישי; יום חמישי, אמרי לה,

          היא מתחתנת עם כבוד הרוזן.

          תהיה מוכן? החפזון נראה

          לך? לא נעשה הוּ-הָה גדול,

          חבר או שניים; כי, תבין, סמוּך

          כל כך לרצח טיבאלט, עלולים

          לומר שזה זלזול בִּקְרוֹב-דם אם

          נחגוג מדי. לכן נזמין איזה

          חצי-תריסר קרובים וזהו זה.

          אז מה אתה אומר על חמישי?

פאריס:  הלוואי יום חמישי היה מחר.

קפולט:  יפה, אז לךְ, סגרנו: חמישי -

          גשי אל ג'ולייטה לפני השינה,

          אשה, תכיני אותה כבר ליום

          החתונה. - שלום, כבודו. - היי שם,  

          תדליקו אור אצלי! - תראו-תראו, 

          כבר כל כך מאוחר שאו-טו-טו

          אפשר לומר מוקדם. ליל מנוחה.

          (יוצאים)


< אחורה הדפסת הטקסט רומאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב") - מערכה 3, תמונה 4 קדימה >