שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ב' - מערכה 4, תמונה 10 קדימה >

נכנס קייד.

קייד:  טפו על אמביציות! טפו על עצמי, שיש לי חרב אבל עומד לגווע ברעב!  חמישה ימים הסתתרתי בַּיער שם ולא העזתי להציץ החוצה, כי כל המדינה מלכודת בשבילי. אבל עכשיו אני כל כך רעב שגם אם היו חותמים לי שאני אחיה עד גיל אלף לא הייתי יכול להישאר עוד. * בשביל זה טיפסתי על חומת לבֵנים אל הגן הזה לראות אם אני יכול לאכול עשב או לקטוף איזה שורש, תרמיל אפונה, משהו שירענן קצת את הבטן ועוד בחום הזה. נדמה לי שתרמיל זה תמיד מועיל. לא פעם, אם לא התרמיל, היו משפדים לי את הגב עם חץ; ולא פעם, כשהייתי מחוסל מצעידה, הוא שימש לי כר נוח לַסיר-מוח; ועכשיו אם אמצא פה תרמיל עם איזה פּוֹל, הוא ייתן לי לאכול. [* / בשביל זה טיפסתי על חומת לבנים אל הגן הזה לראות אם אני יכול לאכול עשב או לקטוף איזה צנון או מלון, משהו שירענן קצת את הבטן ועוד בחום הזה. לדעתי המלה "מֶלון" נולדה לעשות לי טוב; כי לא פעם, אם לא הכובע-מֶלון שלי, היו מפוצצים לי עם חץ את הדלעת על הכתפיים; ולא פעם כשהייתי מיוּבּש מצעידה, הכובע מֶלון הזה שימש אותי בתור קערה לשתייה. ועכשיו אותה מלה במילון גם תמלא אותי לַשובע.]          

              (נכנס אלכסנדר אַיידֵן)

אַיידן:      איי, מי ירצה לחיות בְּהתנגחויות

            חצר במקום לשוּח כך, שָלֵו,     [/ ארמון במקום כך לטייל, שָלֵו,]

            בַּשֶקט? הירושה הקטנה הזאת

            שהשאיר לי אבא מספיקה לי, היא

            שווה יותר מממלכה. אני

            לא מבקש לגדול בכך שאקטין

            אחֵר, גם לא לצבור הון להכעיס.

            אם מצבי לא ישתנה – אשרַי,

            וישְמח כל איש עני בשערַי.

קייד (הצידה): הנה אדון האדמות בא לצוד אותי כמו חיית בר, שפלשתי לַנחלת-עולם שלו בלי רשות. – אח, מנוול, אתה תבגוד בי ותרוויח אלף כתר מהמלך כשתסחוב את הראש שלי אליו. אבל אתן לך לאכול הרבה ברזל, ולבלוע את החרב שלי כמו סיכּה גדולה לפני שאתה ואני ניפרד.

איידן:  מה-זה, חבר גס, מי שלא תהיה,

         איני מכיר אותך, אז למה לי

         לבגוד בך? לא די שפרצת אל

         הגן שלי, לשדוד את אדמותי

         ולטפס על חומותי, אתה

         גם מתגרה בי בחוצפה בוטה?

קייד:   מתגרה בך! כן, בחיי הדם הכי טוב שהושפך, מתגרה בך וְבּוא נראה אותך. תביט בי טוב: אני לא אכלתי בשר כבר חמישה ימים; אבל בוא-בוא אתה עם החמישה משרתים שבקושי יש לך ואם אני לא משאיר את כולכם מתים כמו אבן, הלוואי שאני לא אוֹכל אף פעם עוד עשב.

איידן:  לא, כל עוד אנגליה קיימת לא

         יֹאמר אף איש שאלכסנדר אַיידן,

         אדון מקנט, ניצֵל יתְרון ללחום

         באיש מסכן מורעב. היְשר את שתי

         עיניך החודרות אל מול שלי,

         וראה אם מבטך ימחץ אותי.

         שריר שריר, גיד גיד, אתה נחות יותר.

         ידך מול האגרוף שלי היא אצבע,

         השוֹק - גפרור מול בול-העץ הזה, 

         כף רגל זו היא חזקה יותר 

         מכל גופך, ואם אניף רק זְרוע

         אז קברך חפוּר באדמה כבר.

         מה שנוגע לְמלים, אשר

         כל גדולתן הוא רק מלים, חרבי

         תגיד ברור מה שדיבור ישתוק. [/ תגיד את כל מה שלא נֶאֱמר.] 

קייד:   פְּששש, זה הגיבור הכי מושלם ששמעתי בחיים! חרב, אם תקפלי את החוד ולא תחתכי את הליצן המגושם לנתחי בקר לפני שאת נרדֶמת בַּנָּדּן, אני מתחנן לאלוהים שיְכתתו אותך למסמרים. [/ שתחלידי ביגון.]

          (פה הם נלחמים, וקייד נופל)

          איי אני מת! רק הרעב הרג אותי. שיבואו נגדי עשרת-אלפים שדים, אם רק יתנו לי את העשר ארוחות שהפסדתי, אני אצא נגד כולם. גן, הלוואי שתנבול, ותהיה מכאן והלאה בית-קברים לכל מי שגר בבית הזה, כי הנשמה של קייד הלא מנוצח פורחת.

איידן:  הרגתי פה את קייד, את הבוגד

         מפלצת? חרב, אקדש אותךְ

         על פועלךְ ואַת תנוחי על

         קברי כשאמות; הדם הזה

         לא יימחה אף פעם מן הלהב,

         הוא יהיה לךְ כמו מדֵי כרוז להודיע

          על הכבוד שאדונךְ זכה בו.

קייד:   איידן, שלום, ותהיה גאה בַּניצחון שלך. תגיד לקנט בשמי שהיא איבדה את האיש מספר אחד שלה, והוכיחה שכל העולם פחדנים; כי אני, שאף פעם לא פחדתי מאף אחד, הובסתי בידי רעב, לא בידי גבוּרה.

(מת)

איידן:  ישפוט האל כמה אתה חוטא לי.

         מות, שרץ, קִלְלת זו שילדה

         אותך; וכשם שאני נועץ פה את

         חרבי בתוך גופך, הלוואי אוּכל

         לנעוץ את נשמתך בגיהינום.

         אגרור אותך מכאן בָּעקבים

         אל תל של זבל, שיהיה לך

          הקבר, ואכרות שם את ראשך

          המעוּות, ואז אשא אותו

           בְּניצחון לַמלך, ואשאיר

          את פִּגְרך למאכל עורבים.

          יוצא עם גופת קייד.


אנו מקווים שאתם נהנים מקריאת המחזה. אתר שייקספיר ושות׳ פועל כבר 14 שנים בחינם ומספק את התרגומים לקהל הרחב בשמחה ובאהבה. גם שייקספיר וגם שות׳ מתכוונים בהחלט להמשיך כך גם הלאה, ולהשלים אולי את כל תרגום כל 38 המחזות.


כל מי שרוצה לתמוך באתר כדי לסייע באחזקתו ובהמשך מפעל התרגום, הנה האפשרות, ויקוים הפסוק ״תומכים טובים אתם״ (״מידה כנגד מידה״, מערכה 5 תמונה 1).


תמכו באתר שלנו


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי 6 חלק ב' - מערכה 4, תמונה 10 קדימה >