| < אחורה |  הנרי 6 חלק ב' -
מערכה 1, תמונה 4 |
קדימה > |
נכנסים מרג'רי ג'ורדיין המכשפה, שני הכמרים (יוּם וסאות'וול), ובולינגברוק.
יוּם: בואו, אדונים! הדוכסית, אני אומר לכם, מצפה לְביצוע ההבטחות שלכם.
בולינגברוק: מאסטר יוּם, אנחנו ערוכים לזה. כבוד הליידי תראה ותשמע את השבעת הרוחות שלנו?
יום: אלא מה? אל תפקפק בָּאומץ שלה.
בולינגברוק: שמעתי שהיא אשה עם נפש פלדה; אבל יהיה נוח, מאסטר יוּם, אם אתה תהיה איתה למעלה, כשאנחנו נתעסק למטה; אז בבקשה, לךְ בשם אלוהים, ועזוב אותנו.
(יוצא יוּם)
מאמא ג'ורדיין, תשתטחי אפיים ותזחלי על הארץ; ג'ון סאות'וול, אתה תקריא; ונעשה את עבודתנו.
(נכנסת אלינור למעלה, יום אחריה)
אלינור: יפה אמרתם, אדונים, וברוכים הבאים כולכם. לעניין, וכמה שיותר מהר.
בולינגברוק: ברוגע. לְקוסמים יש זמן וקצב. -
לילה עמוק, חשוך, השקט של
הלילה, שעת הלילה בה עלתה
טרויה באש, הזמן שינשופים
צורחים, כלבי שמירה נובחים, רוחות
מסתובבות, ורפאים פורצים
מתוך הקבר; זה זמן שהולם
את המלאכה שלפנינו. גברת,
שבי ואל תִפְחדי. מי שנקים
נסגור סָביב בתוך עיגול קדוש.
(כאן עושים את הטקסים הכרוכים, ויוצרים את העיגול. בולינגברוק או סאות'וול קוראים "קוֹנְיוּרוֹ טִה – הריני משביע אותך" וכו'. רעם וברק אימתניים; ואז עולה הרוח)
רוח: אַסְדוּם.
ג'ורדיין: אַסְמָת,
בשם האל שאתה רועד לשמו
ומול כוחו, ענה מה שאשאל:
עד שתשיב, לא תתפנה מפה.
רוח: תשאל. מה שאמרתי ועשיתי!
בולינגברוק (קורא ממגילה): "ראשית, המלך: מה יהא אתו?"
רוח: עוד חי דוכס אשר ידיח הנרי:
ישרוד, ואז ימות מוות אלים.
(כשהרוח מדבר, סאות'וול רושם את התשובה)
בולינגברוק: איזה גורל נכון לְדוכס סאפוק?
רוח: יגיע גיל והוא ימות בְּים.
בולינגברוק: מה מצפה לְדוכס סומרסט?
רוח: שיתרחק לו מטירות:
יותר בטוח לו על מישורי חולות,
לא בטירות הרריות.
סיים. אני כבר לא יכול יותר.
בולינגברוק: רד אל החושך, לאגם האש!
צא, שד בוגד!
(רעם וברק. יוצא הרוח.
נכנסים הדוכס מיורק והדוכס מבאקינגם עם המשמר שלהם [סר האמפרי סטאפורד כמפקד] ופורצים פנימה.)
יורק: תִפסו את הבוגדים והאשפה.
מכשפה, צפינו בך צָמוּד. -
מה, גברת, זאת אַת שם? המלך גם
המדינה מודים לךְ בטובךְ
על הטרחה. האדון האפוטרופוס,
אין לי ספק, ידאג שתְפוּצי
יפה על מעשייך הטובים.
אלינור: רָעים פחות לַמלך משלךָ,
דוכס גס לב, שמאיים כשאין
שום צורך.
באקינגם: בהחלט, גברתי, שום צורך.
(מראה ניירות) איך את קוראת לזה? – תקחו אותם,
ותכלאו טוב טוב לחוד. גברתי,
את באה איתנו. – סטאפורד, קח אותה
אליך.
(יוצאים, למעלה, אלינור ויוּם, תחת משמר)
נראה כל צעצוע שלכם
על הדוכן. החוצה!
(יוצא המשמר עם גורדיין, סאות'וול ובולינגברוק)
יורק: עקבת אחריה טוב, מיי לורד.
תרגיל יפה, ויופי של תכנון.
טוב, בוא נראה דברי שדים חיים.
אז מה יש לנו פה?
(קורא): 'עוד חי דוכס אשר ידיח הנרי:
ישרוד, ואז ימות מוות אלים.'
ממש פסוק של נבואה. החי ימות, המת ישרוד.
טוב, הלאה:
'איזה גורל נכון לְדוכס סאפוק?'
'יגיע גיל והוא ימות בים.'
'מה מצפה לְדוכס סומרסט?'
'שיתרחק לו מטירות:
יותר בטוח לו על מישורי חולות,
לא בטירות הרריות.'
טוב, הנבואות האלה
נקנות בקושי - ומוּבָנות בקושי.
עכשיו המלך הוא בדרך אל
סנט אולְבּנז, עם בעלה של הגבירה
המקסימה הזאת. לשם יֵצְאו
החדשות האלה על סוסי
חירום. לַאפוטרופוס תיתָקע
כבר ארוחת הבוקר בַּגרון.
באקינגם: תרשה לי, האדון מיורק, להיות
כאן השליח, המקווה לגמוּל.
יורק: בבקשה, אדון טוב. - מי שם, היי?
(נכנס משרת)
תזמין את סולסברי ואת בנו ווריק
לסעוד אתי מחר בלילה. צא!
(יוצאים, לחוד.)
| < אחורה | הנרי 6 חלק ב' -
מערכה 1, תמונה 4 |
קדימה > |