שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים המלך, סולסברי, ווריק ,אל הקרדינל המתגלה במיטה, הוזה ומשתולל כמשוגע.

מלך:   מה שלום כבודו? דבר אל שליטך.

קרדינל:   אתה המוות? בוא אתן לך

         את האוצר של אנגליה, מספיק

         כדי שתרכוש לך עוד אי, ורק

         תן לי לחיות ולא להרגיש כאב.

מלך:   הה, איזה אות זה לחיים רעים

         כשבוא המוות הוא נורא כל כך.

ווריק: אדון, זה המלך שמדבר אליך.

קרדינל:  קח אותי לְמשפט כשתרצה.

         הוא לא מת בַּמיטה? איפה ימות?

         אני עושה שבני אדם יחיו,

         ירצו או לא? איי אל תְענה אותי

         יותר, אני אתוודה. חַי שוב? אז בוא

         תַראה לי איפה הוא. אתן אלף

         פאונד להביט עליו. אין לו עיניים,

         האבק עיוור אותם. סָרֵק לו תַ'

         שיער; תִראה, תראה שם, הוא זקוף

         כמו ענפים שנמרחו ללכוד

         לי את כַּנפֵי הנשמה! תן לי

         משקה, ותבקש מהרוקח

         להביא ת'רעל שקניתי אצלו.

מלך:   הו המניע ארץ ושמיים,

         הבט על האומלל פה בְּחמלה!

         זְרוק את השד שמכניס אף, נדחף,      

         טומן לו פח לצוד את נשמתו,

         עקור לו מן הלב יאוש שחור!

ווריק: תראו איך הוא מגחך מול צירי מוות. [/ תראו איך הוא חושף שן מול המוות.]  

סולסברי:  תנו לו לפרוש בשקט, אל תפריעו.

מלך:   שלום לנשמתו, ברצון האל.

אם, קרדינל, אתה חושב כבר על     

         אושר שמימי, הרם יד בתקווה.  

         (הקרדינל מת)

          הוא מת בלי שום סימן. אלי, תסלח לו!

ווריק: מוות כה רע מצביע על חיי

         מפלצת.

מלך:                  אל תשפוט, חוטאים כולנו.

         עִצמו עיניו, סגרו את המסך;

         ויחד לִתפילה וּלְהגות.

         יוצאים.