| < אחורה |  הנרי 6 חלק ב' -
מערכה 4, תמונה 4 |
קדימה > |
נכנסים המלך, קורא מסמך [עם דרישות המורדים], המלכה עם ראשו של סאפוק, הדוכס מבאקינגם והלורד סיי [ואחרים].
מלכה: שמעתי לא אחת שהיגון
מרכך את המוח שיהיה
מוכה אימה ומנוּון. חִשבי [/ מוכה פחדים ומנוּון. חשבי]
אם כך על נקמה, חִדלי לבכות.
רק מי יחדל לבכות כשיביט על זה?
פה על חזה רוטט ראשו ינוח,
אבל איפה הגוף כדי שאחבק?
באקינגם (למלך): איזו תשובה נותן המלך לַדרישות של המורדים?
מלך: אשלח איזה בישוף קדוש לדון
איתם: כי אלוהים ישמור שלא
יֹאבדו כל כך הרבה נשמות פשוטות
בַּחרב. ואני עצמי, רק כדי
שלא יפלו בְּמלחמת דמים,
אשא ואתן עם ג'ון קייד מפקדם.
אבל חכה, אקרא את זה עוד פעם.
מלכה: ברברים נבלים! עלי שָלט
פרצוף הקסם הזה כמו כוכב
על מזלות - ולא יכול היה
לִכְפּות שיחזרו בהם אלה
שלא ראויים אפילו להביט בו?
מלך: לורד סֵיי, ג'ק קייד נשבע לכרות ראשך.
סיי: הלוואי תכרות לפני זה את שלו.
מלך (למלכה): מה זה, מאדאם?
עוד מקוננת מתאבלת על
מות סאפוק? אהובה, אני חושש
שלוּ אני הייתי מת, לא היית
עד כדי כך מתאבלת.
מלכה: לא, אהוב,
לא הייתי מתאבלת, אלא מתה.
(נכנס שליח)
מלך: אז? מה חדש? מה אתה בהול כל כך?
שליח: הם על סף לונדון, המורדים. בְּרח, מלך!
ג'ק קייד מכריז שהוא לורד מורטימר
וצאצא של בית הדוכס קלארנס,
קורא פומבית להוד רוממותך
גוזֵל הכתר, ונשבע להכתיר
את עצמו בווסטמינטר. יש לו צבא
של אספסוף פרוע, סמרטוטים
ואיכרים, גסים בלי רחמים.
המוות של סר סטאפורד ואחיו
נתן להם תנופה להתקדם. [ /הכניס בם דם ואומץ להמשיך.]
כל מלומד, עורך דין, ג'נטלמן
ואריסטוקרט הם מכנים טפּיל,
ומתכוונים להביא עליהם מוות.
מלך: אוי הולכי חושך! הם אינם יודעים
מה הם עושים.
באקינגם: אדון, צא לַטירה
בְּוֹוריקשיר עד שיוקמו כוחות
להכניע אותם.
מלכה: איי, אילו הדוכס
של סאפוק חי, הקֶנטים המורדים
היו מפוייסים מהר!
מלך: לורד סֵיי,
המרדנים שונאים אותך. אז בוא
איתנו לַטירה בווריקשיר.
סיי: זה יסכן את הוד רוממותך.
הם לא סובלים לראות אותי, לכן
אני נשאר בעיר הזאת, ואחיה
עד כמה שאפשר לבד בַּסתר.
(נכנס עוד שליח)
שליח 2: ג'ק קייד כמעט הגיע לגשר לונדון;
האזרחים נוטשים את הבתים,
בורחים; ההמונים, צמאים לְטרף,
חוברים אל הבוגד ונשבעים
לבזוז ת'עיר ואת החצר שלך.
באקינגם: אל תשתהה, אדון. לַסוּס, לדרך!
מלך: בואי, מרגרט, האל הוא תקוותנו.
מרגרט: לי אין תקווה, עכשיו שסאפוק מת.
מלך (לסיי): לורד, אל תיתן אמון במורדֵי קֵנְט.
באקינגם (לסיי): ולא בְּאיש, כי יבגדו בך.
סיי: יש לי אמון רק בנקְיון כּפּי,
לכן אני נועז וגם נחוש.
יוצאים [ סיי מדלת אחת, האחרים מהשניה].
| < אחורה | הנרי 6 חלק ב' -
מערכה 4, תמונה 4 |
קדימה > |