| < אחורה |  המלט -
מערכה 4, תמונה 3 |
קדימה > |
(נכנס המלך עם שלושה מלווים)
מלך: שלחתי שיחפשו אותו וימצאו
את הגופה. כמה זה מסוכן שהאיש הזה
הולך חפשי! אבל אסור לשים עליו חזק את
זרוע החוק. הוא חביבו של ההמון חסר הדעת,
שלא אוהב על-פי שיפוט אלא על-פי
עיניו; וכשזה כך, העונש עושה רושם, לא
הפשע. כדי לצאת חלק, נקי, שקול,
צריך ששיגורו הפתאומי מדנמרק ייראה
כהחלטה שנעשתה בכובד ראש.
בְּהתקפים קשים יש לטפל בתקיפות,
או לא לגעת.
(נכנסים רוזנקרנץ וגילדנסטרן, וכל האחרים)
כן? מה התגלגל?
רוזנקרנץ: איפה מוסתרת הגופה, כבודו,
אין ביכולתנו לחלץ ממנו.
מלך: אבל איפה הוא?
רוזנקרנץ: בחוץ, כבודו, תחת משמר, עד שתגיד מה רצונך.
מלך: הכניסו אותו.
רוזנקרנץ: הי שם! להכניס את הנסיך!
(נכנסים בני לוויה עם המלט)
מלך: עכשיו, המלט, איפה פולוניוס?
המלט: בארוחת-ערב.
מלך: בארוחת-ערב? איפה?
המלט: לא איפה שהוא אוכל, אלא איפה שאוכלים אותו. פרלמנט מסוים של תולעים פוליטיים נוגס בו ברגע זה ממש. התולעת, דע לך, היא קיסר המזון. אנחנו מפטמים את כל היצורים כדי שיפטמו אותנו, ואנחנו מפטמים את עצמנו בשביל התולעים. מלך שמן, קבצן כחוש - הכל וריאציות: שתי מנות, אבל לשולחן אחד. זה כל הספור.
מלך: אויה, אויה!
המלט: בן-אדם יכול לדוג עם התולעת שאכלה מלך, ולאכול את הדג שבלע את התולעת.
מלך: למה אתה מתכוון בזה?
המלט: שום-דבר, רק ללמדך איך מלך יכול לערוך תהלוכה ותהליך בתוך מעיים של קבצן.
מלך: איפה פולוניוס?
המלט: בשמיים. שלח לשם לראות. אם השליח שלך לא מוצא אותו שמה, חפש אותו במקום השני בעצמך. אבל האמת היא שאם לא תמצא אותו תוך חודש, תריח אותו כשתעלה במדרגות לאכסדרה.
מלך (למלווים): לכו חפשו אותו שם.
המלט: הוא יחכה עד שתבואו.
(יוצאים המלווים)
מלך: המלט, המעשה הזה - לביטחונך שלך,
אשר יקר לנו כשם שצר לנו על
מה שעשית פה – מצריך שתישָלַח מכאן.
אם כן, הכן את עצמך. האוניה
כבר מוכנה, הרוח בעזרנו, הידידים
עומדים הכן, הכל ערוך ומכוון
לאנגליה.
המלט: לאנגליה?
מלך: כן, המלט.
המלט: טוב.
מלך: זה באמת טוב, אילו ידעת את כוונותינו.
המלט: אני רואה כרוב-מלאכים שמנחש אותן. אבל קדימה, לאנגליה! שלום, אמא יקרה.
מלך: אביך האוהב, המלט.
המלט: אמי. אבא ואמא זה איש ואשה; איש ואשה זה בשר אחד; אז - אמי. קדימה, לאנגליה!
(יוצא)
מלך: עִקבו אחריו קרוב. האיצו בו
מהר אל הסיפון. בלי עיכובים!
אני רוצה שהוא ייצא הלילה.
מהר! כי כל מה שנוגע עוד לפרשה הזאת
גמור כבר וחתום. אנא מכם, להזדרז!
(יוצאים הכל מלבד המלך)
ואנגליה, אם מחשיבה אַת אֶת אהבתי -
ואיך לא, אם כוחי עודו זכור לך,
כי הצלקת שחרתה בך חרב דנמרק עוד
טרייה ואדומה, וּמרצונך
את משלמת לנו מס של צייתנות –
אין ביכולתך להתעלם מפקודתנו
המלכותית, אשר במכתבים מפורטים
דורשת את מותו המיידי של המלט.
עשי זאת, אנגליה. הוא משתולל בעצמותי
כמו צרעת, ועלייך לרפא אותי.
גם אם תיפול עלי ברכה אחר ברכה,
כל עוד זה לא מאחורינו לא אדע שמחה.
(יוצא)
| < אחורה | המלט -
מערכה 4, תמונה 3 |
קדימה > |