שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים דיומדס ומשרת.

דיומדס:  לךְ, משרת, לךְ, קח ת'סוס של טרוילוס;

          הצג אותו לקרסידה גברתי.

          מְסוֹר כי אני עֶבֶד לְיופְיָה;

          אמור כי בַּטרויאני המאוהב

          הצלפתי ואני אביר שלה

          עם הוכחות.

משרת:                אני הולך, אדון.

          (יוצא. נכנס אגממנון)

אגממנון:  לתקוף שוב, שוב! פּוֹלידָמָס הִכָּה

          את מֶנוֹן; מָרְגָרֶטוֹן הממזר

          שָבה את דוֹרֶאוּס,

          ניצב כמו פֶּסל ברונזה, מנופף

         חנית מעל גוויות מלכים שהוא

         ריטש: סֶדְיוּס ואֶפּיסְטְרוֹפוּס. מת

          הוד פּוֹליקְסֶנֶס, תוֹאָס ואַמְפימָאכוּס

          פצועים קשות, פִּטְרוֹקְלוּס או מת או

          שבוי, גם פָּלָמֶדֶס מדמם.

         הסאגיטאריוס הנורא, אדם-

          בן-סוס, מטיל אימה על הגדודים.

          בוא, דיומדס, מהר, נזעיק תגבורת,

          או שנושמד כולנו.

          (נכנס נסטור [ואחרים])

נסטור: שְאו את גופת פטרוקלוס אל אכילס,

          ותצוו על אייקס-חילזון

          שיתחמש ללחום, לְחרפּתו.

          יש אלף הֶקטורים בשדה-הקרב.

          כאן הוא נלחם על גאלאתֶה סוסו,

          ואז מובטל; מיד הוא שם ברגל,

          והם מתים או נמלטים כמו

          דגים מול לוויתן מתיז; ואז

          הוא כבר רחוק, ושם היוונים

          בני-קש, בְּשלים לחֶרְמשו, נופלים

          אפּיים לפניו, כמו חיטה

          בפני קוצר. כאן, שם, ובכל מקום       

          האיש כּותש, נוטש, המיומנות

          כפופה כל כך לַתיאבון שמה

          שרק ירצה הוא כבר עושה, והוא

          עושה כל כך הרבה שאין לתפוש.

          (נכנס יוליסס)

יוליסס:  באומץ, נסיכים, באומץ! כְּבוד

          אכילס הגדול שם מתחמש,     

          בוכה, מקלל, נשבע נקם. פִּצְעֵי

          פטרוקלוס עוררו בו דם רדוּם,

          עם צְבא המירמידונים המרוסק

          שלו, שבא אליו קְצוּץ-אף, כְּרוּת-יד,

          חתוּך, סדוּק, זועק חמס על הקטור.

          אייקס איבד חבר, ופיו מקציף,

          והוא חמוש ובפעולה, שואג

          רָעֵב לטרוילוס, שבּיצַע היום

          מַעַלְלֵי גבורה מטורפים,

          חילץ עצמו מכּתר בלי מוצא

          בְּבוּז כה עז ועוז כה לא פזיז

          כאילו המזל, מול כל חוכמת

          אויב, ציווה שינצח.

          (נכנס אייקס)

אייקס: טרוילוס! טרוילוס פחדן אחד!

דיומדס:  כן, שם, שם!

נסטור: טוב, טוב, כולנו נרתמים ביחד.      

                       [/ יפה, כולנו איש אחד.]

          (נכנס אכילס)

אכילס:  איפה הקטור הזה?

          בוא, בוא, רוצח נערים, תַראה

          את הפרצוף שלך! תדע מה זה

          לפגוש אכילס שכועס. הקטור!

          איפה הוא הקטור? תנו לי רק את הקטור!

          יוצאים.