שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנס הקטור [גורר את גופת היווני עם השריון)

הקטור:   רָקוּב כל כך בִּפְנים, יפֶה בַּחוץ,

          שריון פְּאר עלה לך בחייך.

          אפשר לנשום. עמל יומי כאן תם.

          נוחי, חרבּי, שָבַעְתְ מוות ודם.

          (נכנסים אכילס והמירמידונים שלו)

אכילס:   הבט, הקטור, שוקעת שם השמש,

          לילה מכוער נושף בעקבותיה.

          כשהחמה תחשיך לה בתהום,

          יחתום סופו של הקטור את היום.

הקטור:   אני בלי נשק. זה תרגיל מביש.

אכילס:   הכּו בו, בחורים! זהו האיש.

          (הם מתנפלים על הקטור והורגים אותו)

            ככה תיפול, ארמון! קִרְסי כך, עיר!

          הנה לִבֵּךְ, כל עצם וכל שְריר. -

          קִרְאוּ בְּקול, כולכם בבת אחת:

          "הקטור ביד אכילס פה נשחט!"

          (תרועת נסיגה, משני הצדדים)

          שמעו! צליל נסיגה מצד צבאנו.

מירמידון:  והכרזה זהה של הטרויאנים.

אכילס:  נִפְרֶשֶת כְּנף דְרקון הלילה על

          האדמה, ומפרידה, כמו

          קַוָון, בין הצבאות. חרבִּי הלא

          שְבֵעָה, שעוד רצתה להתפטם,

          ינעם לה נֵתַח זה, ותירדם.

          (נוצר את חרבו)

            את הגְוִויה - לִזְנב סוסי לקשור;

            אגרור אותה לְאורך המישור.

            יוצאים.