< אחורה | ריצ'רד 3 - מערכה 5, תמונה 1 | קדימה > |
נכנסים ממונה ונושאי חנית עם באקינגם המובל להוצאה להורג.
באקינגם: הוא לא ייתן לי לדבר אתו,
המלך ריצ'רד?
ממונה: לא, אדון טוב, אז
תשלים עם זה.
באקינגם: הייסטינגז, וילדיו
של אדוארד, גריי וריברז, הוד קדושת
המלך הנרי, אדוארד בנו, לורד וֹוהן,
וכל מי שנִסְפָּה בְּטכסיסֵי
שפלוּת מושחתת, אם נִשמותיכם
הזועמות, המסוכסכות, רואות
מבין העננים את השעה
הזאת אז תלעגו, כִּנקמה,
לחוּרבּני. היום, חבר, יום כל
הנשמות, נכון?
ממונה: נכון.
באקינגם: אז לי יום הנשמות הוא יום הדין
לַגוף. זהו היום שאז, בפני
המלך אדוארד, התפללתי כי
ייפול עלי אם אֶמָצא בוגד
בִּילדיו וּבִקרובֵי אשתו.
זהו היום שאז נשבעתי כי
אפול בו מבגידה של זה שבו
בטחתי. זה, יום הנשמות הזה,
הוא לַנשמה שלי גמול קטלני
על עוולותי. עשיתי צחוק מאֵל
עליון והוא סובב את תפילתי
המזויפת על ראשי, נתן
לי בִּרצינות מה שביקשתי רק
בִּצחוק. כך הוא מַפנה חוד חרב של
מנוולים כלפי עצמם. וכך
נופלת הקללה של מרגרט
כָּבד על צווארי. "כשהוא יקרע
לך ת'לב מצער", היא אמרה,
"זְכור שמרגרט היתה נביאה."
קדימה אל חרפּת גרזן אֵימה;
עוול על עוול, על אשמה – אשמה.
יוצא עם השומרים.
< אחורה | ריצ'רד 3 - מערכה 5, תמונה 1 | קדימה > |