| < אחורה |  ריצ'רד 3 -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |
נכנס אזרח מדלת אחת, ואזרח אחר מן השניה.
אזרח 1: היי, בוקר טוב, שָכן. לאן 'תה רץ?
אזרח 2: לי בעצמי בקושי יש מושג.
שמעת מה קורה?
אזרח 1: כן, שהמלך מת.
אזרח 2: בְּשוֹרוֹת רעות. כמעט שאין טובות כבר.
אני פוחד, פוחד שהעולם
במערבולת. [/ איבד את הצפון.]
(נכנס עוד אזרח.)
אזרח 3: שכנים, כל טוּב.
אזרח 1: ובוקר טוב לך.
אזרח 3: זה נכון שהמלך הטוב אדוארד מת?
אזרח 2: כן, מה לעשות, שאלוהים ישמור.
אזרח 3: אז, רבותי, צפּו לְטלטלות. [/ צפּו לְמהפכים.]
אזרח 1: לא, בעזרת האל, הבן שלו ימלוך.
אזרח 3: אוי לַמדינה כשמושל בה ילד.
אזרח 2: אתו יש לְממשל תקין תקווה:
בתור קטין יהיו לו יועצים,
ועד שהוא יהיה בגיל בָּשל
הוא כבר יידע יפה למשול.
אזרח 1: אותו
מצב היה כשהנרי הששי
הוכתר כשהיה בן תשע חודשים. [/ הוכתר בגיל תִּשְעת חודשֵי חיים.]
אזרח 3: אותו מצב? ממש לא, אלוהים
יודע. אז בַּמדינה הזאת
היו פוליטיקאים על רמה,
רציניים, שקולים; לַמלך אז
היו דודים טובים לשמור עליו.
אזרח 1: נו גם לזה יש, מצד אבא גם
מצד האמא.
אזרח 3: טוב היה אם הם
היו כולם מצד האבא, או
שלא היה אחד מצד האבא;
כי תחרות הכוח מי יהיה
הכי קרוב אליו – נרגיש אותה
אישית, אם אלוהים לא יתערב.
הו, הדוכס מגלוסטר איש מלא
בסכנות, והבנים והאחים
של המלכה גאים ומתנשאים.
ורק אם ישלטו בהם והם
לא ישלטו, הארץ החולה
הזאת תהיה בריאה כמו פעם.
אזרח 1: די;
מספיק לראות שחורות. יהיה רק טוב.
אזרח 3: כשמעוּנן, חכם לובש מעיל.
כשהעלים נושרים, קרוב החורף.
בזמן שקיעה, מי לא ממתין לְלילה?
סופה לא בָּעונה – מַשְמע רעָב.
אולי יהיה רק טוב, אבל אם זה
מה שיסדר האל, אז זה יותר
ממה שמגיע לנו, או ממה
שאני מצפה.
אזרח 2: באמת, כל הלבבות
מלאים בְּפחד. לא תמצא אחד
שלא נראה אכול מחרדה.
אזרח 3: לפני זמן של שינוי תמיד זה ככה.
המוח באיזה אינסטינקט עמוק
חושד בְּסכנה שמתקרבת,
כמו שרואים איך מתנפחים גלים
לפני סופה. אבל תשאירו את
הכל לאלוהים. לאן אתם
הולכים?
אזרח 2: האמת שהשופטים קראו
לנו.
אזרח 3: גם לי. אז אלווה אתכם.
יוצאים.
| < אחורה | ריצ'רד 3 -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |