| < אחורה |  ריצ'רד 3 -
מערכה 4, תמונה 3 |
קדימה > |
נכנס טירל.
טירל: פֶּשע הדם הרודני בוצע,
הטֶבח השובר-לב ביותר
בכל תולדות המדינה. דַייטוֹן
וְפוֹרֶסְט, ששכרתי לבצע
את השחיטה המזעזעת – הם -
שני נבלים יד ראשונה, כלבים
של דם – נמְסוּ מרוב חמלה, בכו
כמו ילדים בזמן סיפור המוות.
"איי, ככה", אמר דַייטון," המתוקים
שכבו שם". "ככה, ככה", אמר פורסט,
"מחובקים ביחד בזרועות
של שיש, טהורות. והשפתיים
כמו ארבעה וורדים שמתנשקים
בַּיופי של הקיץ שלהם.
ספר תפילות שהיה מונח שם על
הכר", פורסט אמר, "כמעט שִינה
רגע אחד את דעתי. אבל
אח, השטן" – שָם המנוול הפסיק,
ואז דייטון המשיך: "חנקנו את
היצירה הכי מושלמת של
הטבע מהיום של בראשית."
שניהם שבורים כל כך מייסורי
מצפּון שלא יכלו עוד לדבר,
השארתי אותם ובאתי להודיע
את הבשורות למלך הצמא-דם.
(נכנס ריצ'רד.)
והנה הוא. בְּריאוּת, הוד מלכותך.
ריצ'רד: טירל הטוב, יש לי סיבה לשמוח?
טירל: אם לעשות מה שציווית זה
מביא שמחה, תשמח, כי זה בוצע.
ריצ'רד אבל ראית את שניהם מתים?
טירל: ראיתי.
ריצ'רד: וקבורים, טירל יקר?
טירל: כומר המצודה קבר אותם;
איפה – את האמת – אנ' לא יודע.
ריצ'רד: בוא אלי מהר, בסוף הארוחה,
ספּר לי על המוות שלהם.
תחשוב בינתיים איך אני יכול
לתמוך בך, ותהיה יורש
המשאלה שלך. להתראות.
טירל: תודה רבה.
(יוצא.)
ריצ'רד: ת'בן של קלארנס שמתי בְּצינוק;
ת'בת שלו שידכתי בִּפרוטות;
בְּנֵי אדוארד שוכבים בחיק אברהם,
אשתי אמרה לְעולם זה "לילה טוב".
לריצ'מונד בַּגלוּת יש תוכניות
על בת אחי, אליזבת, דרכה
האיש חותר לַכּתר ולכן -
אני הולך עליה, מחזר
שמח וצוהל.
(נכנס רטקליף.)
רטקליף: אדון.
ריצ'רד: בשורות טובות או לא, ש'תה מתפרץ כך?
רטקליף: רעות, כבודך. ג'ון הבישוף מאִילַיי
ברח אל ריצ'מונד, ולורד באקינגם,
עם צְבא וֶּולשים קשוח, מתארגן
לְמלחמה, כל יום צובר עוד כוח.
ריצ'רד: אִילַיי וריצ'מונד – זה מדאיג אותי
יותר מבאקינגם והצבא
המאולתר שלו. טוב, בוא, אני
למדתי שדיבור של בהלה
מוליד עיכוב; עיכוב מֵביא חורבן
זוחל אבל מוחלט. לכן דחוּף,
וּבְכָנף לוהטת, יש לעוף.
גיֵיס גברים. הנשק ידבר.
חוצפת בוגדים צריך לחתוך מהר.
יוצאים.
| < אחורה | ריצ'רד 3 -
מערכה 4, תמונה 3 |
קדימה > |