שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים ולנטין וויולה בבגדי גבר.

ולנטין:   אם הדוכס ימשיך עם החסדים האלה כלפּיךָ, סֵזָארְיוֹ, אתה תזכה לקידום משמעותי. הוא מכיר אותך רק שלושה ימים, וכבר אתה לא זָר.

ויולה:    אתה חושש ממצבי-הרוח שלו או מן הרשלנוּת שלי, אם אתה מפקפק בזה שאהבתו תתמיד. הוא הפכפך, אדוני,  בַּחסדים שלו?

ולנטין:   לא, האמֵן לי.

ויולה:    אני מודֶה לך. הנה הוא בא.

           נכנסים אוֹרְסִינוֹ, קוריו ומלווים.

אוֹרְסִינוֹ: הי, מישהו ראה איפה סֵזָארְיוֹ?

ויולה:    פה, אדוני, לשרותך.

אוֹרְסִינוֹ (לקוריו והמלווים): חכו בצד מעט. סזאריו,

           הכל ולא פחוֹת אתה יודע:

           פתחתי בפניךָ את הסֶפר

           של כל סודות נפשי. ובכן, עֶלם

           מתוק, קדימה-צְעד אליה, אַל

           תניח שיִדְחו אותך; עמוֹד

           ליד הדלת, ואמוֹר להם

           שרגלך תכּה שם שורש עד

           שיאוּשר לך מִפְגש.

ויולה:                                אם היא

          כה מתמסרת לַיָּגון שלה

          כפי שאומרים - בטוח, אדוני,  

           שהיא אף פעם לא תכניס אותי.

אוֹרְסִינוֹ: תרעיש, תצעק, עבוֹר כל גבול של טעם –

           הכל, רק אל תשוב רֵיקם.

ויולה:                                 ואם

           נניח אדבּר אִתה, מה אז?

אוֹרְסִינוֹ: אז פְּרוֹש לה את עוצמת אהבָתִי,

           המוֹם אותה בְּמֶלֶל על לבִּי

           הנאמן; יתאים לך יפֶה

           אם תשַחק לה את יגונותי:

           לפֶה של עֶלם היא תקשיב יותר

           מלְאיזה תרַח מכובד.

ויולה:                               זה לא

           בטוח, אדוני.

אוֹרְסִינוֹ:                   בלי שום ספק,

           ילד יקר; כי אלה שאומרים

           שאתה גֶבר משמיצים את זיו

           שנותֵיךָ: לְעלמה זכּה אין זוג

           שפתיים ארגמן כל כך רכות;          

           החלילית הקטנטנה שלךָ

           דקיקה ומצפצפת כמו אצל

           בּתוּלה. בכל דבר, בכל איבר,

           ממש נולדְתָ לגלֵם אשה.

           ברור לי שאתה פשוט מושלם

           לַמשימה. שאיזה ארבעה

           או חמישה ילכו איתו –  או אם

           תִרְצו, כולם; כי לי בריא להיות

           בלי שום חֶברה. הַצְלח בזה, ולא

           יחסר לך יותר מלְאדונְךָ,

           תוכל לקרוא לַהוֹן שלו – שלךָ.

ויולה:    טוב, אחזר לך אחרי הגברת

           ככל שביכולתי. – אבל זו בעיה!  [/ ככל שאוכל. – אך 

                                                                             המשימה קשה!  

           לַמְּחזֵר אשְמַח להיות לְרַעיָה.       / לַמְּחזֵר אני אשמח

                                                                              להיות אשה. ]

           יוצאים.