שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

שייקספיר

נכנס חייל, ביער, מחפש את טימון.

חייל:   מכל התיאורים, זה המקום.

          מי שם? דבּר, הֵיי! אין תשובה?

          (מגלה מצבה)                     מה זה?

          "מת טימון, ששרד יותר מדי.

          חיה קוראת את זה. אדם לא חי."

          מת, בטח, וזה הקבר. מה חרוט

          פה - לא יכול לקרוא. אני י'שֵה

          העתק של האותיות עם שעווה.

          המפקד שלנו מלומד בכּל

          סוג אל"ף-ביתא. הוא מְתרגמַן

          ותיק, אפילו שהוא צעיר בגיל.

          הוא בטח שם, מול עיר השחצנים,

          שהוא מת להפיל על הפנים.

    יוצא.