שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

שייקספיר

נכנסים שני סנאטורים אחרים, עם שליח.

סנאטור 3: המידע שלך מכאיב. גדודיו רבים

          כמו שדיווחת?

שליח:                      לפחות. וחוץ 

          מזה, בַּמהירות הזאת - הוא כבר

          מגיע.

סנאטור 4: אם הם לא מביאים את טימון, פה

          צפוי אסון.

שליח:                  פגשתי איזה בלדר,

          ידיד מזמן. בענייני הכלל

          אנחנו לא מאותו המחנה,

          אבל האהבה הישנה -

          אישית יש לה משקל, דיברנו כמו  

         שני חברים. הוא בדיוק רכב

          מאלקיביאדס לַמערה של טימון,

          עם מכתבים שמזמינים אותו

          להצטרף למערכה שהוא

          מנהל נגד אתונה, שחלקית

          היא גם בשמו.

סנאטור 3:                   הנה באים אחֵינו.

          (נכנסים הסנאטורים האחרים)

סנאטור 1: על טימון אף מלה. ממנו אין

          מה לְצפּות. שומעים כבר תוף אויב, 

          גיחת אימים חונקת בְּאבק    [/ פרסות אימים חונקות כבר בְּאבק]

          את האוויר. פנימה, התכוננו.  

         המלכודת כבר פרושה, אני פוחד,

          והאויב ממתין שנילכד.

     יוצאים.