שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

שייקספיר

נכנס טימון.

טימון: אביט בךְ שם, מאחורי. חומה

          שמקיפה את הזאבים האלה -

          לקרוס, אל תְּגדרי עוד את אתונה! 

          נשות-איש, בְּזימה להתפלש!   

          ילד, שְכח את הוריך! עבדים

          ומפגרים, תִּלשו את הסנאט

          המקומט ממושבו, שִלטו

          במקומו! בתולות תמות, לִזְנוּת

          קדשו את עצמכן מיד! עשו 

          את זה מול עיני הוריכן! פושטי

          הרגל, אל תחזירו חוב, שִלפו

          סכין, וְלַנושים חִתכו גרונות!

          המשרתים, לגנוב! אדוניכם

          הנכבדים הם שודדים חומדֵי                 

          בצע, שבוזזים בשם החוק.             

          את, חדרנית, קפצי אל המיטה

          של אדונך! גבירתך מאדאם של בית-

          זונות! בן שש-עשרה, קטוֹף למולידך,  

          צולע וישיש, את המקל,

          פוצץ לו את המוח! אמונה,

          יראה,  שלווה, צדק,  אמת, שְלום-בית,

          לֵיל מנוחה, שכנוּת, חינוך, נימוס,

          מסחר, אּומנויות, מעמדות,

          כללים, מנהג, חוקים - קפצו לִתהום   

          ההיפך המשמיד, ושימשול

          תוהו ובוהו! מגפות זוועה,  

          התקיפו והדביקו את אתונה,

          כי היא בשלה ליפול! ששיגרון

          קר ישתק את הסנאטורים,

          יהא גופם נכה כמו האופי!

          פראות ותאווה, זִחלו אל תוך

          המוח והמֵח של הנוער,

          שנגד זרם המצוות ישחו

          ויִטְבּעו בְּהפקרות! גֵרוּד,

          יבלת, הִיזרעו בַּחיק של כל

          האתונאים, ושיְבוּלם יהיה

          צרעת! תזהם הנשימה

          את הנשימה, שחֶברתם, כמו

          חֲברותם, תהיה רק רעל! לא

          אקח ממךְ, עיר תועבה, דבר 

          חוץ מעירום. (תולש את בגדיו)  קחי גם את זה, קחי, עם

          קללות משולשות. טימון יפרוש

          לַיער. הגסה שבחיות

          תנעם לו שם יותר מן הבריות.

          אלים, שמעו לי, את כל בני אתונה

          בין החומות או מחוץ להן הכּו נא.

          ובטימון השנאה כל יום תגדל  

          לגזע האדם, כבד עד קל.           [/ לגזע האדם, בפרט, בכלל.]

          אמן.

       יוצא.