שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

[נכנסים טוריו, פרוטאוס ויוליה.]

טוּרְיוֹ:       אֵיךְ סִילְבִיָּה מְגִיבָה לְחִזּוּרַי?

פְּרוֹטֵאוּס:  אֲנִי מוֹצֵא שֶׁהִיא דֵּי מִתְרַכֶּכֶת,

               רַק לְגַבֶּיךָ יֵשׁ לָהּ הַשָּׂגוֹת.

טוּרְיוֹ:       מָה, יֵשׁ לִי רֶגֶל אֲרֻכָּה מִדַּי?

פְּרוֹטֵאוּס:  קְצָרָה מִדַּי.

טוּרְיוֹ:       אֶלְבַּשׁ מַגַּף רוֹכְבִים, שֶׁתִּתְנַפֵּחַ.

יוּלְיָה [הצִדה]:  לֹא תְּדַרְבֵּן לֵב לְאֵבוּס מָאוּס.

טוּרְיוֹ:       מָה הִיא אוֹמֶרֶת עַל פָּנַי?

פְּרוֹטֵאוּס:  שֶׁהֵם יָפִים, צַחִים.

טוּרְיוֹ:       בֻּבֹּנֶת מְשַׁקֶּרֶת: הֵם שְׁזוּפִים.

פְּרוֹטֵאוּס:  מַכִּיר אֶת הָאִמְרָה: "גְּבָרִים שְׁחֹרִים –

               פְּנִינִים הֵם בְּעֵינֵי גְּבִירוֹת יָפוֹת."

יוּלְיָה [הצִדה]:  נָכוֹן, פְּנִינִים שֶׁמְּנַקְּרוֹת עֵינַיִם:

               לִרְאוֹת אוֹתְךָ? מוּטָב לִהְיוֹת סְתוּם-עַיִן.

טוּרְיוֹ:       מָה דַּעֲתָהּ עָלַי כְּאִישׁ שִׂיחָה?

פְּרוֹטֵאוּס:  עִלֵּג, כְּשֶׁאַתָּה שָׂח בְּמִלְחָמָה.

טוּרְיוֹ:       רָהוּט בְּאַהֲבָה, שָׁלוֹם וְשֶׁקֶט?

יוּלְיָה [הצִדה]:  הֲכִי טוֹב בְּעִקָּר – שָׁלוֹם, תֵּן שֶׁקֶט.

טוּרְיוֹ:       מָה עַל הָאֹמֶץ-לֵב שֶׁלִּי?

פְּרוֹטֵאוּס:  אוֹ, אֵין לָהּ שׁוּם סָפֵק בָּזֶה.

יוּלְיָה [הצִדה]:  וְאֵיךְ יִהְיֶה לָהּ? הִיא יוֹדַעַת: אֵין.

טוּרְיוֹ:       וּמָה עַל הַמּוֹצָא שֶׁלִּי?

פְּרוֹטֵאוּס:  שֶׁהוּא מוֹצָא נָאֶה.

יוּלְיָה [הצִדה]:  אָצִיל וְאִימְבָּצִיל – זֶה אֵין מוֹצָא.

טוּרְיוֹ:       יֵשׁ לָהּ כָּבוֹד לַנְּחָלוֹת שֶׁלִּי?

פְּרוֹטֵאוּס:  כָּבוֹד גָּדוֹל, רַק צַר לָהּ עֲלֵיהֶן.

טוּרְיוֹ:       מַדּוּעַ?

יוּלְיָה [הצִדה]:  כִּי הֵן בִּידֵי כָּזֶה טִפֵּשׁ-כְּמוֹ-קִיר.

פְּרוֹטֵאוּס:  כִּי אֶת כֻּלָּן אַתָּה מַשְׂכִּיר.

יוּלְיָה:        אָהּ! הַדֻּכָּס מַגִּיעַ.

          [נכנס הדוכס.]

דֻּכָּס:         מַר פְּרוֹטֵאוּס! אָהּ, טוּרְיוֹ! מִי מִכֶּם

               רָאָה לָאַחֲרוֹנָה אֶת אֶגְלָמוּר?

טוּרְיוֹ:       אֲנִי לֹא.

פְּרוֹטֵאוּס:               לֹא אֲנִי.

דֻּכָּס:                                 וְאֶת בִּתִּי?

פְּרוֹטֵאוּס:                                          גַּם.

דֻּכָּס:         אִם כָּךְ, בָּרְחָה אֶל הָאִכָּר הַזֶּה,

               הַוָּלֶנְטִין; וְאֶגְלָמוּר אִתָּהּ.

               כֵּן כֵּן; נָזִיר אֶחָד נִתְקַל בָּהֶם

               כְּשֶׁהוּא שׁוֹטֵט בַּיַּעַר, מִתְבּוֹדֵד.

               אוֹתוֹ זִהָה טוֹב; שֶׁזּוֹ הִיא – נִחֵשׁ,

               בִּגְלַל הַמַּסֵּכָה הוּא לֹא נִשְׁבַּע.

               מִלְּבַד זֹאת, אֲמוּרָה הָיְתָה לָבוֹא

               הָעֶרֶב לְוִדּוּי, וְלֹא הִגִּיעָה.

               כָּל הַנְּסִבּוֹת מַרְאוֹת שֶׁהִיא בָּרְחָה;

               אָז נָא לֹא לְבַטֵּל זְמַן בְּשִׂיחוֹת פֹּה,

               עֲלוּ עַל סוּס, וְתִפְגְּשׁוּ אוֹתִי

               לְמַרְגְּלוֹת הָהָר אֲשֶׁר מוֹבִיל

               לְמַנְטוֹבָה, לְשָׁם וַדַּאי בָּרְחוּ.

               קָדִימָה, רַבּוֹתַי, וְאַחֲרַי.

              [יוצא.]

טוּרְיוֹ:       זֹאת בַּחוּרָה עִם שִׁגְעוֹנוֹת: לִבְרֹחַ

               מִן הַמַּזָּל כְּשֶׁהוּא נוֹחֵת עָלֶיהָ.

               אֵצֵא, יוֹתֵר לִנְקֹם בְּאֶגְלָמוּר,

               פָּחוֹת מֵאַהֲבָה לְסִילְבִיָּה-פְּזִיזָה.

              [יוצא.]

פְּרוֹטֵאוּס:  אֲנִי – מֵאַהֲבָה לְסִילְבִיָּה, לֹא

               שִׂנְאָה לְאֶגְלָמוּר שֶׁהִסְתַּפֵּחַ.

              [יוצא.]

יוּלְיָה:        אֲנִי – יוֹתֵר לִפְגֹּם בְּאַהֲבָה זוֹ,

               לֹא מִשִּׂנְאָה לְסִילְבִיָּה, הָאוֹהֶבֶת.

              [יוצאת.]