שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

(תרועה. נכנסים דוכס פירנצה, ושני האצילים הצרפתים, עם גדוד חיילים)

דוכס:   …כך שעכשיו שָמעתם, פְּרט לִפְרָט,  

          את הסיבות למלחמה הזאת. 

          זו החלטה אשר גָבְתָה דם רב

         כבר, וצמאה לעוד.

אציל א':                   קדוֹשה נראית

          מטרת כבודך; שחורה ומבהילה

         היא זו של היריב.

דוכס:   לכן תמוּה בעינינו איך

         מלך צרפת, יקר לנו כאח,  

         אוטם לבו בעסק זה אל מול

         בקשותינו לתמיכה.

אציל ב':                     אדון טוב,

          איני יכול לשפוט את שיקולֵי    

          המדינה אלא כאיש פשוט,     

          צופה מחוץ, שמִן המניעים 

          האישיים מקיש, בעוונותיו,      

          על הליכים מדיניים. לכן

          לא אֲחַוֶה דעה, כי בעבר,

          למבוכתי, טעיתי לא פחוֹת

          משקלעתי.

דוכס:                 טוב, שיבוּשם לו.   

אציל א': אבל לי אין ספק שצעירים

          דומים לנו, שְבֵעים ממותרות,

         יבואו הנה בהמוניהם 

          למצוא מרפא.

דוכס:                      בואם יהיה בּרוּך,  

          והם יזכו בכל כבוד שיש

         לנו לתת. אתם יודעים את מקומכם;

         אם טוב ממנו יתפנה – הוא שלכם.

         מחר לשדה הקרב.

       (יוצאים)