שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט סוף טוב הכל טוב - מערכה 2, תמונה 2 קדימה >

(נכנסים הרוזנת והליצן)

 

רוזנת: קדימה, אדוני. עכשיו תידָרש להוכיח כמה תרבות הצלחת לעכל.

ליצן:  אני אוכיח שאני קל-עיכול ותת-תרבות. אז מה, בסך הכל אני צריך לצאת לארמון.

רוזנת: לארמון! מה, איזה מקום כן מיוחד בעיניך, אם את הארמון אתה מנפנף ככה? בסך הכל לארמון!

ליצן:  שכה אחיה, מאדאם, אם אלוהים נתן לַבּן-אדם טיפונת גינונים והליכות, הארמון זה המקום לנפנף אותם. מי שלא יודע לקפּל רֶגל, לנופף מגבעת, לנשק יד, ולא להגיד כלום, אין לו רגל, יד, שפתיים, מגבעת או כלום; ובן-אדם כזה הוא באמת, אם נקרא לַילד בשמו, לא מתאים לארמון. אבל אני, לי יש תשובה שתתאים לכל אדם.  

רוזנת: אוּ-אָה, זו בטח תשובה מאד מלאה, שמתאימה לכל שאלה!

ליצן:  היא כמו כּסא של סַפָּר שמתאים לכל תחת: לְתחת סיכּה, לְתחת בלון, לְתחת שרירי – בקיצור נחת לכל תחת.

רוזנת: התשובה שלך יכולה להתאים לכל השאלות?

ליצן:  כמו כסף שחור ליד של עורך-דין, כמו עגבת לעגְבן וזִיבה לזַיָין, כמו הטבעת של זֶהו לָאצבע של זוֹתי, כמו קצֶפת לָעוגה, כמו ריקודי-עם לאביב, כמו המסמר לחוֹרוֹ והקרְנָן לקרנוֹ, כמו חוצפנית מקללת לבריון משתולל, כמו שפתיים של נזירה לפֶה של כומר; לא, כמו נקניקיה לקרוּם שלה.

רוזנת: יש לך, אני אומרת, תשובה שתתאים עד כדי כך לכל השאלות?

ליצן:  מפָּחוֹת-מרוזן ועד לְמַטָה-משוטר, היא תתאים לכל שאלה.

רוזנת: זאת בודאי תשובה עם נֶפח מפלצתי, אם היא עונה על כל דרישה.

ליצן:  לא רק שלא – אלא להיפך, אם מותר לַנחתום להעיד על דַיסָתו. הנה היא, וכל היוצא בּה. תשאלי אותי אם אני איש-חצר; לא יזיק לך לדעת.

רוזנת: להיות שוב צעירים, לוּ רק יכולנו! אני אשחק את השוטה בִּשאלה, בתקווה שאהיה גברת חכמה יותר מתשובתך. סלח לי, אדוני, אתה איש-חצר?

ליצן:  תודה לאל! – זה השימוש הבסיסי, לְמתחילים. עוד, עוד, תביאי עוד מאה.

רוזנת: אדוני, אני חבר מסכן שלך שאוהב אותך.

ליצן:  תודה לאל! – בקילוגרם, בקילוגרם, אל תחוסי עלי.

רוזנת: נדמה לי, אדוני, שאתה לא יכול לאכול את הבשר הזה.

ליצן:  תודה לאל! – לא, אל תרחמי עלי, תני לי עוד, 'בַקְשה.

רוזנת: אתה זכית למלקות לא מזמן, אדוני, אם אני לא טועה.

ליצן:  תודה לאל! – אל תחוסי עלי.

רוזנת: אתה צועק "תודה לאל" כשאתה חוטף מלקות, וגם "אל תחוסי עלי"? באמת נורא מתאים ה"תודה לאל" הזה: ככה תַעֲנֶה כְּשתעוּנה.

ליצן:  אף פעם לא היה לי כזה מזל רע עם ה"תודה לאל" שלי! אני רואה שדברים יכולים לעבוד הרבה זמן, אבל לא לַנֶּצח.

רוזנת: אני משחקת מארחת של הזמן,

        לשעשע אותו ככה עם שוטה.

ליצן:   תודה לאל! – או, הנה זה עובד שוב.

רוזנת: די, סוף, אדון! לעבודה: את זה

        תן להלנה, ותאיץ בה כי

        תשיב מהר. דרישת שלום לבני

        ולקרובַי. זה לא הרבה.

ליצן:  מה, לא הרבה דרישת שלום להם?

רוזנת: לא, לא הרבה תעסוקה לך. מבין אותי?

ליצן:  בתפוקה מלאה. אני ֹשָם עוד לפני הרגליים שלי.

רוזנת: זוז כבר.

        (יוצאים)


< אחורה הדפסת הטקסט סוף טוב הכל טוב - מערכה 2, תמונה 2 קדימה >