כאן תמצאו מחזות מאת שייקספיר ושות' (שייקספיר והמחזאים בני דורו) בתרגום דורי פרנס.
שלא כמו בְּספר, האתר הוא "יצירה בתהליך": התרגומים בו משתנים, משתפצים, מתפתחים. הערה של קורא או מאמר של כותב מאירים למתרגם משפט מסוים באור אחר, או מגלים לו שטעה, והפורמט האינטרנטי מאפשר למחוק, לתקן, לשפר.  
במקרים מסוימים תמצאו גם אופציות שונות לשורות מסוימות, ואלה שעל הבימוי והמשחק יוכלו לבחור את הטוב והמתאים להצגה שעליה הם עמלים.  
שייקספיר עצמו לא טרח להוציא לאור את מחזותיו; הוא עבד למען ההצגה על הבמה, וכיוון את מחזותיו לאוזן קהל התיאטרון ולא לעין קהל הקוראים.  "מחר נשמע מחזה" אומר המלט (מערכה 2 תמונה 2.) גם התרגומים האלה נעשו מתוך מחשבה שידוברו, יישמעו ויגיעו מן הבמה ישירות אל האוזן (עצם המלה AUDIENCE מצביעה על חשיבות ה"אודיו", השֶמע).
נכון שאי אפשר לעולם לקלוע ליופי המושלם של המקור האנגלי, אבל לפעמים – והראשונים להודות בכך הם אנשי תיאטרון בשפות דוברות האנגלית – יש יתרון לתרגומי שייקספיר לשפות אחרות בכך שהם יכולים להתפרע, להתחצף, להפתיע, וגם למצוא מקבילות מודרניות למושגים שהתיישנו או התערפלו עם השנים ובוודאי להתייחסויות או בדיחות שהיו רלוונטיות לתקופתם וכיום אינן מובנות כלל בלי דברי הסבר ארכניים שיבהירו למה היתה הכוונה אז – ועל כך כתב נסים אלוני בהקדמה לתרגום "הנשים העליזות מווינדזור" ש"אין הבמה סובלת הערות שוליים".
המתרגם הראשון של מחזות שייקספיר לעברית, יצחק זלקינסון, שתרגם  - באמצע המאה ה 19 - את "רם ויעל" ("רומאו ויוליה") ואת "איתיאל הכושי" ("אותלו") שיתף את המו"ל שלו בתסכוליו של "המעתיק" (המתרגם) במלים שנותרו נכונות גם במאה ה-21:    
"...אחרי אשר כליתי את המלאכה, נפלו פני, כי מדי קראי במקור הספר, כל מאמר ומאמר מצלצל באזני בקול עז והדר, כקול איש חי היוצא מתוך גרונו של שייקספיר, לא כן העתקתי... ואף כי ידעתי מאד, כי רעיון המחבר העתקתי באמונה ולא נטיתי ממחשבתו ימין ושמאל, בכל זאת רב הדרך, בין לשון חיה היוצאת מפי האדם הגדול בענקים ובין לשון עברית אשר יצפצף איש כמוני.
"הנני שולח לך בזה את ההעתקה, ואתה תחרוץ כטוב בעיניך: אם תאמר, כי בריאת בשר היא וגלגול הנפש מענגליש לעברית נעשה כהוגן, אז בידך היא להוציאה לאור ולהביאה בקהל ישראל, ואם תמצא כי טעם שייקספיר לא עמד בקנקני, וריח שפת קדשנו נמר בהעתקתי, הגד לי כן בפה מלא, ואני הנני נכון לאבד מעשה ידי ונתתי את עמלי למאכולת אש, כי למה אני מכניס צפרדעים למצרים והעתקה רעה למחנה העברים? המעט להם העתקות רעות ונשחתות אשר שרצו סופרי ישראל כיאור מדור דור?"
וכך כתבו ג'ון המינג והנרי קונדל, שני השחקנים שאספו והביאו לדפוס את מחזות שייקספיר לראשונה, בהקדמה שלהם, בשנת 1623:

דורי פרנס

תרגומיו לתיאטרון: המלט, רומאו ויוליה, אירמה לה-דוס, אילוף הסוררת, הדוכסית מאמלפי, פיגמליון (תיאטרון חיפה), מחילה, הברווזון, טנגו, החיים בשלוש גרסאות, אכזר ורחום, כל החיים לפניו (הבימה), וריאציות על נושא מסתורי, פיאף, הדבר האמיתי, אונור, ברנשים וחתיכות, אלוהי הקטל, חלום של לילה בלב קיץ, תקלה קלה (בית ליסין). עניין של סגנון, הלילה ה-12 (גשר). השחף, נדל"ן, הזמרת קירחת יותר, הקיץ, אדמה קדושה, בעלי המתוק ואשתי היקרה, הקסם הגדול (החאן). איזון עדין (תיאטרון הרצליה). כובע הקש האיטלקי, פרק ב', קוויאר ועדשים, מלון פלאזה, המלך ליר, בואינג בואינג,

אמדאוס (התיאטרון הקאמרי). שלומית (המעבדה). שלוש אחיות, הדיבוק (אנסמבל עתי"ם).
זכה בפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות בשנים 2001 ו- 2002.
בהוצאת ידיעות אחרונות ראו אור תרגומיו להמלך ליר, מעשיית חורף ושני האדונים מוורונה מאת וויליאם שייקספיר. כמו כן אחראי על הוצאת מחזותיו של נסים אלוני בדפוס.
תרגומיו בספרות: גוגול מאת ולדימיר נאבוקוב, אוץ מאת ברוס צ'טווין, ספורים מתל אביב מאת אודרי ברגנר, מכתבים של גוסטב פלובר, פרשת המכשף הסוציאליסט מאת האמה טומה.
כתב מוסיקה להצגות רבות, לערבי שירה ולאולם הקונצרטים.