שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

[נכנס אוטוליקוס, בשיר]

אוֹטוֹלִיקוּס:  כְּשֶׁנַּרְקִיסִים זוֹקְפִים תָּ'אַף

          (וְהֵי, הַזַּנְזֹנֶת שֶׁעַל הַגְּבָעוֹת)

          אָז הוֹלֵךְ מִתְקָרֵב זְמַן שֶׁל דְּבַשׁ וְחָלָב

          כִּי עַל חֹרֶף חִוֵּר דָּם אָדֹם בָּא לִשְׁלֹט.

          עַל סְדִינִים לְבָנִים שֶׁתְּלוּיִים בַּגָּדֵר

          (וְהֵי, צִפּוֹרִים, אֵיךְ אַתֶּם מְזַמְּרִים!)

          בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת אֲנִי מִסְתַּעֵר

          לִקְנוֹת לִי קַנְקַן שֶׁשּׁוֹתִים קֵיסָרִים!

          עֶפְרוֹנִי שֶׁמְּצַיֵּץ וּמְשׁוֹרֵר טִירִי-לָה

          (וְהֵי וְהֵי, עִם זָמִיר וְזַרְזִיר)

          שָׁרִים שִׁירֵי קַיִץ גַּם לִי וְגַם לָהּ

          כְּשֶׁאֲנַחְנוּ גּוֹלְשִׁים-מִתְפַּלְּשִׁים בֶּחָצִיר.

            שֵׁרַתִּי אֶת הַפְּרִינְץ פְלוֹרִיזֵל, וְלָבַשְׁתִּי בִּזְמַנִּי קְטִיפָה שָׁלוֹשׁ-חֲלָקִים; אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי מֻבְטָל.

          אֲבָל לָמָּה לָלֶכֶת אָבֵל וּמֻרְכָּן?

          הַיָּרֵחַ מֵאִיר גַּם בְּחֹשֶׁךְ לֵילִי.

          כְּשֶׁאֲנִי סְתָם נוֹדֵד לֹא שָׁם וְלֹא כָּאן

          אֲנִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלִּי.

          אִם עֲדַיִן חֻקִּי לִהְיוֹת פַּחָח

          עִם תַּרְמִיל עֲבוֹדָה מֵעוֹר שֶׁל חֲזִיר

          יִהְיֶה לִי תָּמִיד תֵּרוּץ מֻצְלָח

          שֶׁאֶצְרַח גַּם בַּכֶּלֶא בְּתוֹר אָסִיר.

           הַמִּסְחָר שֶׁלִּי זֶה בַּדִּים: שׁוֹלֵחַ יָד לוֹקֵחַ בַּד. כְּשֶׁהַבַּז מֵקִים קֵן – בַּבַּיִת בַּד אֵין. אַבָּא שֶׁלִּי קָרָא אוֹתִי אוֹטוֹלִיקוּס, עַל שֵׁם אוֹטוֹלִיקוּס, שֶׁהֻשְׁרַץ כָּמוֹנִי בְּחָסוּת אֵל הַכַּיָּסִים, וְהָיָה כָּמוֹנִי חַטְפָן שֶׁל זוּטוֹת וּשְׁטֻיּוֹת. בִּזְכוּת קֻבִּיּוֹת וְנְקֵבוֹת זָכִיתִי בַּבְּלַאי-עַל-טְלַאי הַזֶּה, וְהַהַכְנָסָה שֶׁלִּי הִיא מִנּוֹכְלוּת סוּג ג'. שׁוֹדֵד הַדְּרָכִים חַי בֵּין אֵימַת הַגַּרְדּוֹם לַבּוֹקְס בַּפַּרְצוּף; אוֹתִי מַכּוֹת וְתְלִיָּה מַפְחִיד. מָה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם הַבָּא – כְּשֶׁהוּא בָּא לִי בַּמּוֹחַ אֲנִי יוֹשֵׁן. הִנֵּה מְצִיאָה! מְצִיאָה!

            [נכנס הלצן]

לֵצָן:       בּוֹא נִרְאֶה: עַל כָּל אַחַד-עֶשְׂרֵה כֶּבֶשׂ – אֶחָד שִׂיחַ-צֶמֶר, עַל כָּל אֶחָד שִׂיחַ – לִירָה וְעוֹד קְצָת; נַגִּיד גּוֹזְזִים אֶלֶף-חֲמֵשׁ-מֵאוֹת, כַּמָּה צֶמֶר יוֹצֵא?

אוֹטוֹלִיקוּס [הצִדה]: אִם הַקְּפִיץ תּוֹפֵס, הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלִּי.

לֵצָן:     לֹא יָכוֹל לַ'שׂוֹת אֶת זֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹנִיָּה. בּוֹא נִרְאֶה: מָה אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת לְחַג הַגֵּז שֶׁלָּנוּ? שָׁלוֹשׁ לִיטְרוֹת סֻכָּר, חָמֵשׁ לִיטְרוֹת דֻּמְדְּמָנִיּוֹת, אֹרֶז – הָאָחוֹת הַזֹּאת שֶׁלִּי, לָמָּה לָהּ אֹרֶז? אֲבָל אָבִי עָשָׂה אוֹתָהּ גְּבֶרֶת הַחֲגִיגוֹת, וְהִיא חוֹגֶגֶת. עָשְׂתָה לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע זֵרִים לַגּוֹזְזִים, מַקְהֵלוֹת גְּבָרִים שָׁלוֹשׁ קוֹלוֹת, וְכֻּלָּם מְצֻיָּנִים; רַק שֶׁרֻבָּם רַק שְׁנֵי קוֹלוֹת, בָּס וְטֵנוֹר – וְסוֹפְּרָן אֶחָד, כַּמָּה אָדוּק כָּכָה דַּק, שָׁר תְּהִלִּים עִם חֵמֶת חֲלִילִים. אֲנִי צָרִיךְ לְהַשִּׂיג לָהּ קִנָּמוֹן שֶׁיּוֹסִיף פִּלְפֵּל לָעוּגוֹת אַגָּסִים; קָרָמֵל; תְּמָרִים – לֹא, זֶה מָחוּק תּוֹדָה לָאֵל; אֱגוֹזֵי מוּסְקָט, שֶׁבַע חֲתִיכוֹת; זַן-אוֹ-שְׁנַיִם שֶׁל זַנְגְּבִיל, אֲבָל זֶה אֲנִי יָכוֹל לְהַשִּׂיג חִנָּם בְּטוֹבוֹת; אַרְבַּע לִיטְרוֹת שְׁזִיפִים, כַּנָּ"ל צִמּוּקִים.

אוֹטוֹלִיקוּס [נואק על האדמה]: אַי, לָמָּה נוֹלַדְתִּי!

לֵצָן:        שֶׁכָּכָה 'נִי יִחְיֶה!

אוֹטוֹלִיקוּס:  אַי, הַצִּילוּ, הַצִּילוּ! רַק תִּתְלְשׁוּ לִי אֶת הַסְּמַרְטוּטִים הָאֵלֶּה – וְקָדִימָה לַמָּוֶת, לַמָּוֶת!

לֵצָן:        אוֹי, אִישׁ אֻמְלָל! אַתָּה צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂימוּ עָלֶיךָ עוֹד סְמַרְטוּטִים, לֹא שֶׁיּוֹרִידוּ אֶת אֵלֶּה.

אוֹטוֹלִיקוּס:  אַי, אֲדוֹנִי, הַבּוּשָׁה מֵהַמַּלְבּוּשׁ הוֹרֶגֶת אוֹתִי יוֹתֵר מֵהַכְּתִישׁוֹת שֶׁחָטַפְתִּי, שֶׁהָיוּ גַּם קָשׁוֹת וְגַם מִילְיוֹנִים.

לֵצָן:        מִסְכֵּן אֻמְלָל! מִילְיוֹן מַכּוֹת יָכוֹל לְהִגָּמֵר לֹא טוֹב.

אוֹטוֹלִיקוּס:  אֲנִי שָׁדוּד, אֲדוֹנִי, וְמֻרְבָּץ; אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַבִּגּוּד שֶׁלִּי לָקְחוּ לִי, וְשָׂמוּ עָלַי אֶת הַגֹּעַל-נֶפֶשׁ הַזֶּה.

לֵצָן:        מָה, זֶה הָיָה הוֹלֵךְ רֶגֶל אוֹ הוֹלֵךְ סוּס?

אוֹטוֹלִיקוּס:  הוֹלֵךְ רֶגֶל, אָדוֹן מָתוֹק, הוֹלֵךְ רֶגֶל רֶגֶל.

לֵצָן:       נָכוֹן, הֶגְיוֹנִי שֶׁהוֹלֵךְ רֶגֶל, לְפִי הַסְּחָבוֹת שֶׁהוּא הִשְׁאִיר עָלֶיךָ. אִם זֶה מְעִיל שֶׁל רוֹכֵב-סוּס, הוּא רָאָה הַרְבֵּה זֵעָה בַּחַיִּים. תָּבִיא לִי יָד, אֲנִי יַעֲזֹר לְךָ. תָּבוֹא, תָּבִיא לִי יָד.

               [עוזר לו לקום]

אוֹטוֹלִיקוּס:  אַי, אָדוֹן טוֹב, בַּעֲדִינוּת, אַיייי!

לֵצָן:        אֱלוֹהִים שֶׁיַּעֲזֹר, אֵיזֶה מִסְכֵּן!

אוֹטוֹלִיקוּס:  אָח, אָדוֹן טוֹב, בִּזְהִירוּת, אָדוֹן טוֹב! אֲנִי פּוֹחֵד, אָדוֹן, שֶׁהַכָּתֵף שֶׁלִּי יָצְאָה מֵהַמָּקוֹם.

לֵצָן:       נוּ אֵיךְ? אַתָּה עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם?

אוֹטוֹלִיקוּס:  לְאַט-לְאַט, אָדוֹן יָקָר; [מכייס אותו] אָדוֹן יָקָר וְטוֹב, לְאַט-לְאַט. אַתָּה עָשִׂיתָ לִי שֵׁרוּת צְדָקָה מַמָּשׁ.

לֵצָן:        חָסֵר לְךָ אוּלַי כֶּסֶף? יֵשׁ לִי קְצַת כֶּסֶף בִּשְׁבִילְךָ.

אוֹטוֹלִיקוּס: לֹא, אָדוֹן מָתוֹק טוֹב; לֹא, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אָדוֹן. יֵשׁ לִי קָרוֹב אֵיזֶה לֹא יוֹתֵר מִקִּילוֹמֶטֶר-וָרֶבַע מִפֹּה, שֶׁבְּדִיּוּק הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אֵלָיו. שָׁם אֲנִי יְקַבֵּל כֶּסֶף, אוֹ כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה. רַק אַל תַּצִּיעַ לִי כֶּסֶף, אֲנִי מִתְחַנֵּן: זֶה שׁוֹבֵר לִי אֶת הַלֵּב.

לֵצָן:        אֵיזֶה מִין פַּרְצוּף הָיָה זֶה שֶׁשָּׁדַד אוֹתְךָ?

אוֹטוֹלִיקוּס:  פַּרְצוּף, אָדוֹן, שֶׁיָּדוּעַ לִי שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק בְּהִמּוּרִים לֹא כְּשֵׁרִים; הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ שֶׁפַּעַם הָיָה מְשָׁרֵת שֶׁל הַפְּרִינְץ. לֹא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק, אָדוֹן טוֹב, עַל אֵיזֶה מֵהַפְּלוּסִים שֶׁלּוֹ זֶה הָיָה בְּדִיּוּק, אֲבָל בָּטוּחַ שֶׁהִצְלִיפוּ אוֹתוֹ הַחוּצָה מֵהֶחָצֵר.

לֵצָן:         אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר עַל אֵיזֶה מִינוּס. לֹא מַצְלִיפִים בְּפְּלוּס מִחוּץ לֶחָצֵר: הֵם מְטַפְּחִים שָׁם אֶת הַפְּלוּס שֶׁיִּשָּׁאֵר אֶצְלָם; רַק שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא אוֹרֵחַ זְמַנִּי.

אוֹטוֹלִיקוּס:    בֶּ'מֶת אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר מִינוּס. אֲנִי מַכִּיר טוֹב אֶת הָאִישׁ הַזֶּה. מֵאָז הוּא הָיָה עוֹשֶׂה הַצָּגוֹת-חוּצוֹת עִם קוֹף; וְאַחַר כָּךְ מְעַקֵּל עִקּוּלִים, וְפָּקִיד שֶׁל הוֹצָאָה-לַפֹּעַל; וְאַחַר-כָּךְ הָיָה לוֹ הַצָּגַת בֻּבּוֹת עַל קַיִן וּמָה-שְׁמוֹ-הֶבֶל, וְהִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה שֶׁל פַּחָח אֵיזֶה קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מֵהַסְּבִיבָה שֶׁלִּי וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי; וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּרְפֵּר בֵּין הַרְבֵּה מִקְצוֹעוֹת, הוּא הִתְבַּסֵּס יַצִּיב עַל מִקְצוֹעַ לִכְלוּךְ. קוֹרְאִים לוֹ פֹּה שָׁמַעְתִּי אוֹטוֹלִיקוּס.

לֵצָן:       טְפוּ, אַל תַּגִּיד לִי! שׁוּעָל, שֶׁכָּכָה-יִ'יֶה-לִי-טוֹב, שׁוּעָל! שׁוֹרֵץ בְּחֲגִיגוֹת וְיְרִידִים, וְכְּשֶׁמְּשַׁסִּים כְּלָבִים בְּדֻבִּים הוּא מִשְׁתַּסֶּה בְּכִּיסִים.

אוֹטוֹלִיקוּס: בְּדִיּוּק, אָדוֹן; הוּא-הוּא, אָדוֹן, הוּא-הוּא. הוּא הַנְּבֵלָה שֶׁשָּׂם אוֹתִי בַּבִּגּוּד הַזֶּה.

לֵצָן:       שׁוּעָל יוֹתֵר שָׁפָן אֵין בְּכָּל בּוֹהֶמְיָה. אִם רַק הָיִיתָ עוֹשֶׂה מֵעַצְמְךָ בִּרְיוֹן וְמָרִיק עָלָיו, הוּא הָיָה בּוֹרֵחַ.

אוֹטוֹלִיקוּס:  אֲנִי חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לְךָ, אָדוֹן, אֲנִי לוֹחֵם קָטָן מְאוֹד. הַלֵּב שֶׁלִּי חַלָּשׁ בָּזֶה, וְאֶת זֶה הוּא קָלַט עַל הַמָּקוֹם, אוֹמֵר לְךָ בִּשְׁמוֹ.

לֵצָן:       מָה שְׁלוֹמְךָ עַכְשָׁו?

אוֹטוֹלִיקוּס:  אָדוֹן מָתוֹק, הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִשֶּׁמִּקֹּדֶם: אֲנִי יָכוֹל לַעֲמֹד, וְלָלֶכֶת. אֲנִי אֲפִלּוּ יִפָּרֵד מִמְּךָ לְשָׁלוֹם, וְאֶצְעַד בְּנִיחוּתָא לְכִּוּוּן הַקָּרוֹב שֶׁלִּי.

לֵצָן:        שֶׁ'נִי יְלַוֶּה אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ?

אוֹטוֹלִיקוּס:  לֹא, אֲדוֹן פַּרְצוּף-טוֹב; לֹא, אָדוֹן מָתוֹק.

לֵצָן:        אָז כָּל טוּב. אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לִקְנוֹת תַּבְלִינִים לְחֲגִיגַת הַגֵּז שֶׁלָּנוּ.

אוֹטוֹלִיקוּס: שֶׁתִּרְאֶה רַק אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר, אָדוֹן מָתוֹק!

            [יוצא לצן]

            אֵין לְךָ מַסְפִּיק פִּלְפֵּל בַּכִּיס לַתַּבְלִינִים שֶׁלְּךָ. אֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ גַּם בְּחַג הַגֵּז שֶׁלְּךָ, אַל תִּדְאַג. אִם הַתִּכְמוּן הַזֶּה לֹא יָבִיא עוֹד אֶחָד, וְהַגּוֹזְזִים לֹא יֵצְאוּ כְּבָשִׂים, גַּלְגֵּל אוֹתִי מִמְּגִלַּת הַנּוֹכְלִים וְתַכְנִיס תַּ'שֵּׁם שֶׁלִּי לְסֵפֶר הַצַּדִּיקִים יִמַּח-שְׁמוֹ!

               [שר]

          קְפֹץ, קְפֹץ, מֵעַל הַגָּדֵר,

             תִּרְקֹד-קֹד-קֹד עַל הַשְּׁבִיל, הֵי!

             לֵב עַלִּיז הוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם, לֹא עוֹצֵר,

             לֵב עָצוּב מִתְעַיֵּף אַחֲרֵי מִיל, הֵי!

יוצא.