שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

[נכנס הזמן]

הַזְּמַן:     אֲנִי, צָרַת רַבִּים בְּלִי נֶחָמָה;

          לַטּוֹב, לָרַע שִׂמְחָה וְגַם אֵימָה;

          יוֹצֵר הַטָּעֻיּוֹת וּמְסַיְּמָן;

          מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי שֶׁהוּא "הַזְּמַן",

          פּוֹרֵשׂ כָּעֵת כְּנָפַי לִתְעוּפָה.

          אַל-נָא תִּרְאוּ בְּעַיִן לֹא יָפָה

          אִם עַל פְּנֵי שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים אָרוּץ

          בְּלִי לְפָרֵט אוֹ לְסַפֵּק תֵּרוּץ:

          הֵן בְּכוֹחִי לִשְׁתֹּל אוֹ לַעֲקֹר אֶת

          כָּל הַכְּלָלִים, לִבְעֹט בְּכָל מָסֹרֶת

          בְּרֶגַע קָט שֶׁבְּעַצְמִי אוֹלִיד.

          קַבְּלוּ אוֹתִי: הָיִיתִי כָּךְ תָּמִיד,

          עוֹד קֹדֶם שֶׁנּוֹסְדוּ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית

          וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. הֲרֵי אִישִׁית

          נָכַחְתִּי אָז גַּם אָז. טִפּוּל זֵהֶה

          אֶתֵּן גַּם לְאָפְנוֹת הַיּוֹם: אַקְהֶה

          אֶת זֹהַר הַהוֹוֶה, אֲשֶׁר הֶחְלִיט

          כִּי זֹהַר מַעֲשִׂיָּתִי הֶחְלִיד.

          אָז בִּרְשׁוּתְכֶם, אָסֵב אֶת שְׁעוֹן-הַחוֹל,

          אֶמְתַּח אֶת הַיְּרִיעָה, וְכִבְיָכוֹל

          נִמְנַמְתֶּם בֵּין לְבֵין. אִם נִתְעַלֵּם

          בֵּינְתַיִם מִלֵּאוֹנְטֶס, הַמְּשַׁלֵּם

          עַל קִנְאוֹתָיו אָבֵל, חָפוּי, בָּדָד,

          דַּמְיֵן אוֹתִי עַכְשָׁו, קָהָל נִכְבָּד,

          עָף לְבּוֹהֶמְיָה; זְכֹר גַּם כִּי הִדְלַפְתִּי

          כִּי שָׁם יֵשׁ בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹסַפְתִּי

          שֶׁשְּׁמוֹ הוּא פְלוֹרִיזֵל; וְחִישׁ מַהֵר

          אֶת פֶּרְדִּיטָה עָבַרְתִּי לְתָאֵר,

          אֲשֶׁר קִסְמָהּ גָּדַל כְּשֶׁהִיא גָּדְלָה.

          לֹא אֲנַבֵּא מֵרֹאשׁ אֶת גּוֹרָלָהּ;

          הַזְּמַן – זְמַנִּית – אֶת לְשׁוֹנוֹ בּוֹלֵעַ.

          בַּת שֶׁל רוֹעֶה וּשְׁלַל מַעֲלָלֶיהָ –

          זֶה הַנּוֹשֵׂא. הֱיוּ סַבְלָנִיִּים;

          יוֹתֵר מִזֶּה סָבַלְתֶּם בַּחַיִּים.

          אִם לֹא, הַרְשׁוּ לַזְּמַן רַק לְהַגִּיד:

          הַלְוַאי לֹא תִּסְבְּלוּ גַּם בֶּעָתִיד.

            [יוצא]