שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט מעשיית חורף - מערכה 2, תמונה 2 קדימה >

[נכנסים פאולינה, אציל ובני-לוויה]

 

פָּאוּלִינָה:  שׁוֹמֵר הַכֶּלֶא, קְרָא לוֹ. וְהוֹדַע

          לוֹ מִי אֲנִי.

         [יוצא אציל]

                       גְּבִירָה טוֹבָה, הֲלוֹא

          אֵין בְּאֵירוֹפָּה בֵּית-מַלְכוּת רָאוּי לָךְ;

          אָז מָה לָךְ בְּבֵית-סֹהַר?

         [נכנס האציל עם הסוהר]

                                 אוֹ! אָדוֹן,

          אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, נָכוֹן?

סוֹהֵר:                            אַתְּ גְּבֶרֶת

          מְאוֹד נִכְבֶּדֶת, שֶׁאֲנִי מַחְשִׁיב

          מְאוֹד.

פָּאוּלִינָה:        אִם כָּכָה, בִּמְחִילָה, תּוֹבִיל

          אוֹתִי אֶל הַמַּלְכָּה.

סוֹהֵר:                      גְּבִרְתִּי, אָסוּר לִי:

          יֵשׁ לִי פְּקֻדָּה חַד-מַשְׁמָעִית לְהֶפֶךְ.

פָּאוּלִינָה:  הוֹפְכִים פֹּה עוֹלָמוֹת

          לִנְעֹל כָּבוֹד וָיֹשֶׁר מִקִּרְבַת

          אוֹרְחִים סִימְפָּתִיִּים! וּמֻתָּר, עַל-פִּי

          הַחֹק, סְלִיחָה, לִרְאוֹת אֶת הַנָּשִׁים

          שֶׁלָּהּ? נַגִּיד אַחַת מֵהֶן? אֵמִילְיָה?

סוֹהֵר:    אִם לֹא אִכְפַּת לָךְ, גְּבֶרֶת,

          לוֹמַר לַמְּלַוִּים לְהִתְרַחֵק,

          אֲנִי אָבִיא לָךְ אֶת אֵמִילְיָה.

פָּאוּלִינָה:                           אָנָּא,

          לֵךְ קְרָא לָהּ. הִתְרַחֲקוּ אַתֶּם.

          [יוצאים האציל ובני-הלוויה]

סוֹהֵר:                                  וְ, גְּבֶרֶת,

          אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת עֵד לַשִּׂיחָה.

פָּאוּלִינָה:  חַיָּב – חַיָּב, תִּהְיֶה בָּרִיא.

            [יוצא הסוהר]

          הוֹפְכִים פֹּה עוֹלָמוֹת כְּדֵי לַהֲפֹךְ

          לֹא-כֶּתֶם לְכֵּן-כֶּתֶם, וְכָזֶה

          שֶׁלֹּא יוֹרֵד.

            [נכנסים הסוהר ואמיליה]

                         אוֹ, יְקָרָה שֶׁלִּי!

          מָה שְׁלוֹם גְּבִרְתֵּנוּ הַנְּדִיבָה?

אֵמִילְיָה: מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת? אִשָּׁה גְּדוֹלָה

          וְאֻמְלָלָה!... מֵרֹב יָגוֹן וָפַחַד –

          שֶׁאַף גְּבִירָה רַכָּה עוֹד לֹא יָדְעָה

          כְּמוֹתָם עוֹד – הִיא יָלְדָה, בְּטֶרֶם עֵת.

פָּאוּלִינָה:  בֵּן?

אֵמִילְיָה:       בַּת, וּמֹתֶק שֶׁל תִּינֹקֶת, רַק

          בְּרִיאוּת, וְכָל סִימָן שֶׁהִיא תִּחְיֶה.

          הַגְּבֶרֶת מִתְנַחֶמֶת בָּהּ; אוֹמֶרֶת

          "אָח, אֲסִירֹנֶת מִסְכֵּנָה, אֲנִי

          חַפָּה מֵחֵטְא כָּמוֹךְ."

פָּאוּלִינָה:                        עַל זֶה – חוֹתֶמֶת!

          לִקּוּי הַמּוֹחַ הַמְּסֻכָּן שֶׁל כְּבוֹד

          הַמֶּלֶךְ – טְפוּ עָלָיו! צָרִיךְ שֶׁהוּא

          יִשְׁמַע מִלָּה עַל זֶה, וְהוּא יִשְׁמַע.

          זֹאת מְשִׂימָה בִּשְׁבִיל אִשָּׁה. אֲנִי

          לוֹקַחַת עַל עַצְמִי. וְאִם יֵצֵא לִי

          דְּבַשׁ מֵהַפֶּה, שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי

          תַּצְמִיחַ יַבָּלוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה

          עוֹד חֲצוֹצְרָה לַכַּעַס הַסָּמוּק

          שֶׁלִּי. תַּמְלִיצִי לַמַּלְכָּה, אֵמִילְיָה,

          עַל הַמְּסִירוּת שֶׁלִּי. אִם הִיא תִּתֵּן

          לִי אֶת הַקְּטַנְטַנָּה, אַרְאֶה אוֹתָהּ

          לַמֶּלֶךְ. אֶהְיֶה הַפְּרַקְלִיטָה

          הֲכִי רַעֲשָׁנִית שֶׁלָּהּ, נִשְׁבַּעַת.

          וְאֵין לָדַעַת לְמַרְאֵה יַלְדָּה

          אֵיךְ הוּא עָשׂוּי לְהִתְרַכֵּךְ: לֹא פַּעַם

          שְׁתִיקָה שֶׁל תֹּם טָהוֹר הִיא מְשַׁכְנַעַת

          כְּשֶׁהַדִּבּוּר נִכְשָׁל.

אֵמִילְיָה:                     נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה,

          יָשְׁרֵךְ וְטוּב לִבֵּךְ שְׁקוּפִים כָּל כָּךְ

          שֶׁיָּזְמָתֵךְ חַיֶּבֶת לְהַצְמִיחַ

          פְּרָחִים מְלַבְלְבִים. לֹא חַיָּה עוֹד

          אִשָּׁה שֶׁמַּתְאִימָה לַמְּשִׂימָה

          הָאַדִּירָה כָּמוֹךְ. גְּבִרְתִּי, אִם רַק

          תָּבוֹאִי אִתִּי לַחֶדֶר שָׁם, אַכְנִיס

          אֶת הַמַּלְכָּה בְּסוֹד הַצָּעָתֵךְ

          הָאֲצִילִית; הִיא בְּדִיּוּק הַיּוֹם

          רָקְחָה תָּכְנִית כָּזֹאת, אַךְ לֹא הֵעֵזָה

          לִפְנוֹת לְאַף נָצִיג נִכְבָּד, מִפַּחַד

          שֶׁתִּדָּחֶה.

פָּאוּלִינָה:             תַּגִּידִי לָהּ, אֵמִילְיָה,

          שֶׁאֶשְׁתַּמֵּשׁ טוֹב בַּלָּשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי.

          וְאִם נִשְׁפֶּכֶת מִתּוֹכָהּ פִּקְּחוּת,

          כְּמוֹ אֹמֶץ מֵחָזִי, אָז אֵין סָפֵק –

          אֲנִי אַצְלִיחַ.

אֵמִילְיָה:                תְּבֹרְכִי עַל זֶה!

          אֲנִי אֶל הַמַּלְכָּה. חַכִּי קָרוֹב פֹּה.

סוֹהֵר:    גְּבִרְתִּי, אִם הַמַּלְכָּה תִּרְצֶה לִשְׁלֹחַ

          אֶת הַתִּינֹקֶת, לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ

          אַצְלִיחַ לְאַרְגֵּן לָהּ מַעֲבָר,

          בְּלִי אִשּׁוּרִים.

פָּאוּלִינָה:                   אֵין לְךָ מָה לִדְאֹג,

          אָדוֹן. כִּי הַיַּלְדָּה הָיְתָה כְּלוּאָה

          בָּרֶחֶם, וּמִשָּׁם הִיא שֻׁחְרְרָה

          עַל-פִּי דִּינֵי הַטֶּבַע הָאַדִּיר:

          הוּא שֶׁחָנַן אוֹתָהּ; אֵין לָהּ שׁוּם צַד

          בַּזַּעַם שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אוֹ אַשְׁמָה

          בָּעֲבֵרוֹת, אִם יֵשׁ, שֶׁל הַמַּלְכָּה.

סוֹהֵר:    זֶה מְקֻבָּל עָלַי.

פָּאוּלִינָה:  אַל פַּחַד. סְמֹךְ עָלַי שֶׁאֶעֱמֹד

          בֵּינְךָ לְבֵין כָּל סַכָּנָה.

            [יוצאים]


< אחורה הדפסת הטקסט מעשיית חורף - מערכה 2, תמונה 2 קדימה >