שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט מעשיית חורף - מערכה 1, תמונה 1 קדימה >

[נכנסים קמילו וארכידמוס]

 

אַרְכִידָמוּס:  אִם יִזְדַּמֵּן לְךָ, קָמִילוֹ, לְבַקֵּר בְּבּוֹהֶמְיָה, בְּהִזְדַּמְּנוּת דּוֹמָה לְזוֹ שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לְשָׁרֵת פֹּה, תִּרְאֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַבּוֹהֶמְיָה שֶׁלָּנוּ וְהַסִּיצִילְיָה שֶׁלָּכֶם.

קָמִילוֹ:     אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבַּקַּיִץ הַקָּרוֹב מֶלֶךְ סִיצִילְיָה מִתְעַתֵּד לְהָשִׁיב לְמֶלֶךְ בּוֹהֶמְיָה אֶת הַבִּקּוּר שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ בְּצֶדֶק.

אַרְכִידָמוּס:  וְאָז תִּרְאֶה שֶׁהָאֵרוּחַ שֶׁלָּנוּ יְבַיֵּשׁ אוֹתָנוּ: אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ תְּכַפֵּר. כִּי בֶּאֱמֶת –

קָמִילוֹ:    דַּי דַּי דַּי –

אַרְכִידָמוּס: לֹא בְּחַיַּי, אֲנִי מְדַבֵּר חָפְשִׁי עַל סְמַךְ יֶדַע: אֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל בְּאֹפֶן כָּל כָּךְ מְפֹאָר, כָּל כָּךְ אָנִין, כָּל כָּךְ – אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לוֹמַר. אֲנַחְנוּ נִתֵּן לָכֶם שִׁקּוּיִים מַרְדִּימִים, כְּדֵי שֶׁהַחוּשִׁים שֶׁלָּכֶם לֹא יִקְלְטוּ אֶת הַלִּקּוּי שֶׁלָּנוּ, וְגַם אִם לֹא יוּכְלוּ לְהַלֵּל אוֹתָנוּ, לֹא יוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים.

קָמִילוֹ:    אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁלֵּם מִדַּי בְּיֹקֶר עַל מָה שֶׁנִּתָּן חִנָּם.

אַרְכִידָמוּס: הַאֲמֵן לִי, אֲנִי מְדַבֵּר כְּפִי שֶׁהַהֲבָנָה מַדְרִיכָה אוֹתִי וְהַיֹּשֶׁר מְנַסֵּחַ.

קָמִילוֹ:    לַנְּדִיבוּת שֶׁל מֶלֶךְ סִיצִילְיָה כְּלַפֵּי מֶלֶךְ בּוֹהֶמְיָה לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת גְּבוּלוֹת. הֵם הִתְחַנְּכוּ יַחַד מִיַּלְדוּת; וְהַחִבָּה נָטְעָה שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵין לָהּ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַצְמִיחַ עֲנָפִים עַכְשָׁו. כֵּיוָן שֶׁהַשְּׂרָרוֹת שֶׁל בַּגְרוּתָם וְהַצְּרָכִים שֶׁל מַלְכוּתָם הִפְרִידוּ בֵּין חֶבְרָתָם, הַמַּגָּעִים בֵּינֵיהֶם, אָמְנָם לֹא בְּאֹפֶן אִישִׁי, הִתְבַּטְּאוּ בְּחִלּוּפֵי מַתָּנוֹת, מִכְתָּבִים, שִׁגּוּרֵי אַהֲבָה: עַד שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ שֶׁהֵם יַחַד, לַמְרוֹת הַהֵעָדֵר; כְּאִלּוּ הֵם לוֹחֲצִים יָדַיִם מֵעֵבֶר לַמֶּרְחָק; וּמִתְחַבְּקִים, אֶפְשָׁר לוֹמַר, מִשְּׁנֵי צְדָדִים שֶׁל רוּחוֹת מְנֻגָּדוֹת. הַלְוַאי שֶׁהַשָּׁמַיִם יַמְשִׁיכוּ אֶת אַהֲבָתָם לָנֶצַח!

אַרְכִידָמוּס: אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֵין כּוֹחַ זָדוֹן אוֹ כּוֹחַ אַחֵר בָּעוֹלָם שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת זֶה. וְהַנָּסִיךְ שֶׁלָּכֶם מָמִילְיוּס הוּא בְּרָכָה שֶׁאֵין לְתָאֵר. יֶלֶד אָצִיל כָּל כָּךְ עִם הַבְטָחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ אֲנִי עוֹד לֹא רָאִיתִי.

קָמִילוֹ:    אֲנִי בְּהֶחְלֵט מִצְטָרֵף אֵלֶיךָ בַּתִּקְווֹת שֶׁהוּא מְעוֹרֵר. זֶה יֶלֶד לְתִפְאֶרֶת; מַמָּשׁ מַרְפֵּא לָעָם, תַּמְרִיץ לִלְבָבוֹת זְקֵנִים. אֵלֶּה שֶׁדִּדּוּ עַל קַבַּיִם לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד, מִשְׁתּוֹקְקִים לִחְיוֹת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ גֶּבֶר.

אַרְכִידָמוּס:  אַחֶרֶת הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים לָמוּת?

קָמִילוֹ:    כֵּן – אִם לֹא הָיוּ מוֹצְאִים לָהֶם תֵּרוּץ אַחֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לִחְיוֹת.

אַרְכִידָמוּס:  אִם לַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה בֵּן, הֵם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לִחְיוֹת עַל קַבַּיִם עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ.

                        [יוצאים]


< אחורה הדפסת הטקסט מעשיית חורף - מערכה 1, תמונה 1 קדימה >