| < אחורה |  הדוכסית מאמלפי -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |
(נכנס בּוסוֹלָה עם פנס בעל שקף שמאפשר להסתיר את אורו)
בּוסוֹלָה: בטוח ששמעתי כאן אשה צווחת. שקט,
מה? והקול בא, אם קלטתי נכון,
ממגורי הדוכסית. יש איזו תחבולה
בִּנעילת אנשי כל החצר איש-איש
בְּלשכתו: עלי להיות שותף לה,
אחרת הריגול שלי בְּהקפאה. - שש, שקט!
אולי זה עוף הלילה המדוכא, ינשוף,
ידיד נפשם של הדממה וההתבודדות,
אשר צרח כך.
(נכנס אנטוניו)
הה? אנטוניו?
אנטוניו: שמעתי איזה רעש. - מי שם? מי אתה? דבּר.
בּוסוֹלָה: אנטוניו? לא, אל תכווץ פרצוף
וגוף בְּהבעה כזאת של פחד -
זה בּוסוֹלָה, חבר שלך.
אנטוניו: בּוסוֹלָה!
(הצידה) החפרפּר הזה חותר תחתי. (אליו) מה, לא
שמעת רעש רק הרגע?
בּוסוֹלָה: איפה?
אנטוניו: ממגורֵי
הדוכסית.
בּוסוֹלָה: אני לא. אתה כן?
אנטוניו: כן. אלא אם
חלמתי.
בּוסוֹלָה: בוא נלך לשם.
אנטוניו: לא. יתכן שזאת
היתה הרוח אשר קמה, לא יותר.
בּוסוֹלָה: סביר
מאד. נדמה לי קר מאד, אבל אתה מזיע:
אתה נראה נסער.
אנטוניו: נועצתי עם ההורוסקופ
מי אחראי לַשוד הערב.
בּוסוֹלָה: אה:
ומה יצא לך? שווה התייחסות?
אנטוניו: ומה זה עסקך? כי מעניין יותר
מה בדיוק עשה אותך למשוטט לילי,
כשכולם צֻווּ להישאר
בַּחדרים.
בּוסוֹלָה: אגיד לך: עכשיו
כְּשיְשֵנָה כל החצר, חשבתי
שלַשטן אין עניינים כאן; באתי כדי
להתפלל, ואם זה לא נראה לך,
אתה ממש חצרן סוג אל"ף.
אנטוניו (הצידה): הטיפוס הזה
עוד יחסל אותי. - (אליו) אתה היום
נתת משמשים לדוכסית - בוא תתפלל
שלא היה בם רעל.
בּוסוֹלָה: רעל? זרג ספרדי
על הרמיזה!
אנטוניו: בוגדים תמיד הם בטוחים מאד
עד שהם נחשפים. ונגנבו
גם תכשיטים - לדעתי, אין איש חשוד
יותר ממך.
בּוסוֹלָה: אתה פקיד שקרן.
אנטוניו: עבד חצוף! אני אתלה אותך
מהשיער שלך.
בּוסוֹלָה: וכשאפול -
אז תתרסק אַתָּה לרסיסים.
אנטוניו: אתה ממש נחש חוצפן, אדון.
בּוסוֹלָה: רק חיממה אותך קצת שמש, כבר אתה מכיש?
אנטוניו: משמיץ יפה, אדון.
בּוסוֹלָה: לא, תעתיק
את הדיבה, אני אחתום.
אנטוניו (הצידה): יש לי דימום בָּאף.
מי שמחזיק בְּאמונות טפלות היה רואה
בזה סימן רע, אף על פי שזה סתם אקראי.
ראשי תיבות של שמי שרקומות פה
כּוּסוּ בְּדם!
מקרה בלבד. (לבּוסוֹלָה) אשר לך, אדון, אנקוט
בִּצעדים: בַּבוקר תיעצר. (הצידה) זה יכסה
על הלידה. (אליו) אדון, לא תעבור בַּדלת:
לא מקובל עלי שתתקרב למגורֵי
הדוכסית, לפני שתזוכה מכל אשמה.
(הצידה) דגול ודל דומים - לא, הם זהים כמו שתי טיפות:
שניהם מוצאים שבילֵי חרפה לברוח מחֶרפּוֹת.
(יוצא)
בּוסוֹלָה: אנטוניו פה הפיל נייר איפושהו.
תן קצת עזרה, חבר מלאכותי. - או, הנה זה!
מה יש פה? הורוסקופ של ילד!
(קורא) הדוכסית ילדה בן, בין השעות שתים-עשרה ואחת, בלילה: שנת אדוננו 1504 - זה השנה - תשעה-עשר לחודש דצמבר - זה הלילה - על פי הלוח והזמן של אָמָלְפִי - זאת הדוכסית שלנו: תגלית משמחת! אדון הבית הראשון, שנשרף בַּנסיקה, מסמל חיים קצרים; ומרס בְּיָרח שחור המצורף לזנב הדרקון בבית השמיני הוא איום בְּמוות אלים. השאר לא נבחן.
הה, אז עכשיו ברור כשמש. הפקיד
הדקדקן הזה עצמו הוא הסרסור שלה.
זה טוב לי. זאת החבילת-מידע
שבגללה סגרו כל איש בחדר! מתבקש
עכשיו שיאסרו אותי, בַּאֲמַתְלה
של הרעלה; את זה אשרוד, וגם אצחק.
לו רק מצאנו מי האבא! אך את זה
הזמן יחשוף. קַסְטְרוּקְיוֹ הזקֵן
יוצא מחר לרומא; אשגר אתו מכתב
אשר יציף את הכבד של שני אחֵיה
מרה ומגפה. אח, זה יצא מוצלח!
התאווה, גם תחת מסכות עורמה,
אולי פקחית, אך לעולם לא חכמה.
(יוצא)
| < אחורה | הדוכסית מאמלפי -
מערכה 2, תמונה 3 |
קדימה > |