שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

וידויה של המכשפה

 

                אליזבת סויר הוצאה להורג באפריל 1621 באשמת כישוף. כמה ימים לאחר מכן התפרסם המסמך הבא (המובא פה בגרסה מקוצרת מעט) שכותבי "המכשפה מאדמונטון" השתמשו בו כחומר גלם  למחזה:  

 

גילויה המוזר של אליזבת סויר, מכשפה, לשעבר בת אדמונטון, הבאתה לדין והרשעתה ומותה.

ביחד עם סיפור חדירתו של השטן אליה והתרועעותם בצוותא.

כתובים בידי הנרי גוּדְקוֹל, כהן דברי אלוהים, ומבקרה הקבוע בכלא ניוגייט.

 

הצהרה אמיתית על ההליכים נגד אליזבת סויר, לשעבר בת אדמונטון, רווקה זקנה, והעדויות שהובילו להרשעתה

               חשד גדול וארוך ימים עמד נגד אשה זו בעוון היותה מכשפה, ועינו של מר ארתור רובינזון, שופט שלום נכבד המתגורר בטוֹטְנָם בסמוך לה היתה פקוחה עליה ועל דרכיה (...) על פי מידע של שכניה (...) חשד שהפך להנחה כבדת משקל, למראה מות עוללים בעריסתם ובני בקר באופן מוזר ופתאומי.

 

                 הכומר ממשיך ומספר איך לקחו בני הכפר קש מגג ביתה ושרפו אותו, כי האמונה אומרת שמכשפה תבוא בריצה כשדבר כזה קורה לקש מגגה, וכך אכן קרה. ואז הוא מונה את הסימנים שהשאיר בה השטן:

 

               1. פניה היו חיוורים ביותר ודומים לרוח רפאים בלי דם, ופניה מושפלים תמיד ארצה.

               2. גופה היה מעוקם ומעוות, כפוף...

               3. לשון זו שהיתה תמיד מקללת, מנאצת ומחללת שם שמיים, כפי שהודתה אחר כך, היתה הסיבה וההזדמנות לבואו של השטן אליה, ולכך שתבע חזקה עליה.

 

                 אז מספר הכומר על מאסרה ועל משפטה, שבו הורשעה בסעיפים שונים, כגון: בגלל ששכניה לא קנו ממנה מטאטאים, החליטה להיפרע מהם בכך שתכשף למוות את עולליהם ועדריהם; היא כישפה למוות את אגנס רטקליף, שכנתה באדמונטון, כי זו הרביצה לחזירה שלה שליקקה פיסת סבון, ועל כך החליטה אליזבת סויר להתנקם בה.

 

               ...וכך אכן קרה ובדרך פתע. שכן באותו הערב חשה אגנס רטקליף ברע ומצוקה גדולה אחזה בה ובדרך מוזרה ביותר התייסרה במחלתה. על כך העיד בשבועה בעלה של אגנס רטקליף זו בפני בית הדין; וכן על הזמן שבו נפלה למשכב וזמן מותה, שהתרחש ארבעה ימים לאחר שנפלה למשכב. וכן סיפר שבזמן מחלתה שכבה אשתו, אגנס רטקליף, כשפיה זב קצף ונפשה רוגזת, וכשראו זאת גם רבים משכניו, התעורר בהם חשד שנעשה לה מעשה זדון, ובידי מי אם לא אליזבת סויר נעשה. ואותה אגנס רטקליף בשכבה על ערש דווי אמרה שאם אכן תמות היא נשבעת שמותה הוא באשמת אליזבת סויר, שכנתה.

 

                 עדות זו,מספר הכומר, עשתה רושם חזק על המושבעים. שופט השלום ארתור רובינזון חקר את אליזבת סויר ארוכות עד שהתאמתו חשדותיו כי היא מכשפה. כמה מן השכנים ספרו שבחלק מוצנע של גופה יש עליה סימן מוזר, והשופט שלח נשים לבדוק את גופה ולאמת זאת.

 

               ...זו, בפחדה, כשתפשה שחיפוש זה יחשוף אותה, התנהגה אתן באופן מופקר ומתועב ביותר, שבכך ניסתה לסכל את חיפושן על גופה, במלים שעטי יימנע מלכתוב בשם הצניעות, אך לא אסלף מה שנמסר לבית הדין, בפירוש ובמלים בוטות.

 

                 הנשים בדקו את גופה בכל זאת.

 

               ...וכל השלוש אמרו שקצת מעל לעכוזה של אליזבת סויר, האסירה שהואשמה בפני בית-הדין כמכשפה, נמצא משהו דומה לפטמה, בגודל זרת ובאורך חצי אצבע, שהתעקל בקצהו כמו פיטמה ונראה כאילו מישהו ינק ממנו, ובבסיסו היה כחול ובקצהו העליון אדום.

 

                 המושבעים השתכנעו ואליזבת סויר הורשעה למוות. בתוקף תפקידו ביקר אותה הכומר, והוא מביא את וידויה כפי שמסרה לו "ביום שלישי לאחר הרשעתה". הוא מתנצל שדיבר במלים פשוטות "שכן היא היתה אשה בורה מאד."

 

שאלה: באיזה אופן הכרת את השטן ומתי היתה הפעם הראשונה שראית אותו, ואיך ידעת שזה השטן?

תשובה: הפעם הראשונה שהשטן בא אלי היתה כשהייתי מקללת, מנאצת ואומרת דברי כפירה. אז הוא התנפל עלי ואף פעם לפני הזמן ההוא לא ראיתי אותו ולא הוא אותי, וכשהוא, כלומר השטן, בא אלי, המלים הראשונות שאמר לי היו אלה, "הו! תפסתי אותך עכשיו מקללת, מנאצת ואומרת דברי כפירה? עכשיו את שלי" וכו'...

 

שאלה: מה אמרת לשטן כשהוא בא אליך ודיבר אליך; לא פחדת מפניו? אם פחדת מפניו, מה אמר לך השטן?

תשובה: הייתי בפחד גדול כשראיתי את השטן, אבל הוא ביקש ממני לא לפחוד ממנו כלל כי הוא לא יעשה לי שום רע כלל אלא יעשה בשבילי כל מה שאבקש ממנו, וכמו שהוא הבטיח לי באמת עשה תמיד כל זדון שביקשתי ממנו לעשות, על גופים של נוצרים וחיות. אם ביקשתי ממנו להציק להם למוות, כמו שביקשתי לעתים קרובות, זה נעשה בידו בבת אחת.

 

שאלה: האם השטן נהג להודיע לך מה הוא עשה בשבילך בפקודתך, ואם הודיע, כמה זמן היה חולף עד שבא אליך שוב כדי לדווח לך?

תשובה: תמיד היה מודיע לי מה הוא עשה בשבילי תוך תקופה של שבוע. מעולם הוא לא אכזב אותי בזמן ההוא והוא גם היה נטפל ליצורים וחיות בשתי דרכים של צורות: בשריטות ובצביטות.

 

שאלה: לאיזה נוצרים וחיות? ומהו מספרם של אלה שאת הבאת למותם, ומה הביא אותך לרדוף אותם למוות?

תשובה: אני הייתי, בעזרת השד, הגורם למוות של הרבה נוצרים וחיות. הסיבה שהביאה אותי לעשות זאת היתה טינה וקנאה, כי אם מישהו הרגיז אותי באופן כלשהו רציתי להתנקם בו ובעדר שלו ככה. ועכשיו גם אודה בנוסף שאני הייתי סיבת המוות של שני התינוקות בעריסה שעליהם הרשיעו אותי.

 

שאלה: האם את גרמת למותה של אגנס רטקליף שעליו נמצאת אשמה ע"י המושבעים?

תשובה: לא, אני לא הבאתי עליה באמצעים שלי שום נזק קל שבקלים.

 

שאלה: כמה זמן את והשטן מכירים, וכמה פעמים בשבוע נהג הוא לראות אותך ואַת להתרועע אתו?

תשובה: זה כבר שמונה שנים מאז פגישתנו הראשונה, ושלוש פעמים בשבוע השטן היה בא לראות אותי. לפעמים היה בא בבוקר ולפעמים בערב.

 

שאלה: באיזו צורה היה השטן בא אליך?

תשובה: תמיד בצורה של כלב בשני צבעים, לפעמים בשחור ולפעמים בלבן.

 

שאלה: על מה דיברתם השטן ואת כשהופיע לפנייך, ומה שאל אותך ומה ביקשת ממנו?       

תשובה: הוא שאל אותי, כשבא אלי, מה שלומי ומה לעשות בשבילי, ודרש ממני את נשמתי וגופי, ואז איים לקרוע אותי לגזרים אם לא אתן לו את נשמתי וגופי שהוא ביקש ממני.

 

שאלה: מה עשית לאחר שהשטן ביקש ממך את נשמתך וגופך ולאחר שכך איים עלייך? האם מפחד הענקת לשטן את חפצו?

תשובה: כן, הענקתי לשטן מפחד את נשמתי וגופי שביקש; וכדי לחתום את ההבטחה שלי אליו נתתי לו רשות למצוץ את הדם שלי, כמו שהוא ביקש ממני.

 

שאלה: באיזה מקום בגופך מצץ השטן את דמך, והאם הוא בעצמו בחר את המקום או שאת עצמך הקצבת לו את המקום? אמרי את האמת אני מפגיע בך, כפי שהיית עונה לאדוני אלוהינו, ואמרי את הסיבה, אם את יכולה, למה הוא רצה למצוץ את דמך?

 

תשובה: המקום שבו השטן מצץ את דמי היה קצת מעל לעכוז, ואת המקום הזה בחר הוא עצמו. ובמקום הזה, מרוב יניקה חוזרת, יש דבר בצורת פיטמה שממנו השטן מצץ אותי. ואני שאלתי את השטן למה לו למצוץ את דמי והוא אמר שזה על מנת להזין אותו.

 

שאלה: האם נהגת להרים את השמלה או לא כשהשטן בא למצוץ אותך?

תשובה: לא. אבל השטן היה שם את ראשו מתחת לשמלה ואני נתתי לו ברצון לעשות מה שרצה.

 

שאלה: כמה זמן היה השטן ממשיך למצוץ אותך, והאם סבלת כאב כלשהו בזמן שמצץ אותך?

תשובה: הוא היה מוצץ אותי במשך רבע שעה, וכשהוא מצץ אותי לא הרגשתי שום כאב כלל.

 

שאלה: מה היתה משמעות הדבר שהשטן בבואו אלייך היה לעתים מדבר ולעתים נובח?

תשובה: זה ככה: כשהשטן דבר אלי אז הוא היה מוכן לעשות בשבילי מה שביקשתי ממנו לעשות, וכשהוא בא אלי נובח סימן שהוא עשה את הזדון שביקשתי ממנו לעשות בשבילי.

 

שאלה: באיזה שם קראת לשטן ואילו הבטחות הבטיח לך?

תשובה: אני קראתי לשטן בשם טום, והוא הבטיח לעשות בשבילי כל מה שאבקש ממנו.

 

שאלה: מה היו שני הסמורים שהאכלת בלחם לבן וחלב כשמספר ילדים באו וראו אותך מאכילה אותם? 

תשובה: לא עשיתי אף פעם דבר כזה.

 

שאלה: האם מישהו חוץ ממך לבדך ידע על בואו של השטן אלייך ועל מעשייך?

תשובה: לא סיפרתי לאף אחד שהשטן בא אלי, וגם לא העזתי, כי השטן הזהיר אותי שאסור לי, ואמר שאם אספר למישהו, בפעם הבאה שיבוא הוא יקרע אותי לגזרים.

 

שאלה: האם השטן מצא אותך אי פעם מתפללת בזמן שבא אלייך, והאם לא אסר עלייך השטן להתפלל אל ישו אלא רק אליו?

תשובה: כן, הוא מצא אותי פעם מתפללת ושאל אותי למי התפללתי ואני עניתי לו "לישו" והוא ציווה עלי אז לא להתפלל יותר לישו אלא אליו השטן, והוא, השטן, לימד אותי את התפילה הזאת: סַנְקְטִיבִּיקֶטוּר נוֹמֶן טוּום אמן.

 

שאלה: האם מישהו לימד אותך אי פעם את המלים הלטיניות הללו או ששמעת אותן פעם קודם לכן, או האם תוכלי לומר עוד משהו על כך?

תשובה: לא, לא למדתי אותן מאיש חוץ מהשטן לבדו; אני גם לא מבינה את משמעות המלים האלה וגם לא יודעת לדבר אף מלה אחרת בלטינית.

 

שאלה: האם השטן שאל אותך בפעם הבאה שבא אלייך אם את מתפללת אליו באופן שלימד אותך?

תשובה: כן, בביקור הבא שלו הוא שאל אותי אם התפללתי אליו כמו שלימד אותי ואני עניתי לו שלפעמים כן ולפעמים לא. ואז השטן איים עלי שלא כדאי לי ללעוג לו.

 

שאלה: כמה זמן עבר מאז ראית את השטן לאחרונה?

תשובה: שלושה שבועות מאז ראיתי את השטן לאחרונה.

 

שאלה: האם השטן מעולם לא בא אלייך מאז שאת בכלא? דברי אמת, כפי שהיית עונה לאדוני אלוהינו.

תשובה: השטן מעולם לא בא אלי מאז שאני בכלא, וגם, תודה לאל, לא חלף לי בראש מאז שבאתי לכלא, ואני גם לא פוחדת ממנו עכשיו כלל.

 

שאלה: איך נעקרה העין שלך?

תשובה: ממקל שאחד מהילדים שלי החזיק ביד. בלילה שאמא שלי מתה זה קרה, כי התכופפתי מעל המיטה ובמקרה נתקלה לי העין בצד החד של המקל.

 

שאלה: האם אי פעם מיששת את השטן כשבא אלייך?

תשובה: כן, ליטפתי אותו על הגב ואז הוא היה מתחכך בי כאילו שהוא נהנה.

 

שאלה: האם השטן נהג לבוא אלייך בגודל אחד?

תשובה: לא, כשהיה בא בצורה השחורה הוא היה הכי גדול, ובלבנה הכי קטן; וכשהייתי מתפללת, אז הוא היה בא בצבע הלבן.

 

שאלה: למה במשפטך הראשון הכחשת את כל מה שאת מודה בו עכשיו?

תשובה: עשיתי את זה בתקווה להימלט מהחרפה.

 

שאלה: האם אמת כל מה שאמרת לי כאן ושאני עכשיו כתבתי?

תשובה: כן, כל זה אמת, כמו שהייתי עונה לאדוני אלוהינו.

 

עד כאן השאלות והתשובות. עוד מוסיף מר הנרי גודקול שביום הוצאתה להורג של אליזבת סויר ב – 19 באפריל 1621 הוא שב וקרא באוזניה את וידויה:

 

אליזבת סויר, עכשיו באת למקום ההוצאה להורג. האם אמת כל מה שהתוודית באוזני ביום שלישי האחרון כשהיית בכלא? הכל מצוי פה בידי וכעת אקרא לך זאת כפי שאמרת לי בפיך שלך; ואם זו האמת, התוודי בכך עכשיו מול אלוהים וכל האנשים הנוכחים פה.

תשובה: הוידוי הזה שעכשיו הוקרא לי בפי מר הנרי גודקול, כולו נאמר בפי שלי ביום שלישי האחרון בניוגייט, ואני מודה מול כל האנשים הנוכחים כאן שהכל אמת, ומבקשת מכולכם להתפלל לאדוני אלוהינו שימחל לי על חטאי המחרידים.

 

שאלה: כיצד רוצה את להיוושע?

תשובה: בידי ישו הצלוב.

---

---