שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים שופט, סר ארתור קלארינגטון, וּוֹרְבּק, סומרטון, קרטר הזקן וקתרין.

שופט: סר ארתור, אף שבית-המשפט גינה במתינות את המשגים שלך, בכל זאת אתה הוא המכשיר שהנחית עליהם את כל האסונות. אני מקווה שתשלם את הקנס שלך במהרה ומרצון.

סר ארתור: לא יהיה צורך לדחוק בי.

קרטר הזקן: אם היה, זה היה בושה לנשמה שלך; כי אם לדבר מה שאומר המצפון שלי, אתה הראוי יותר לתליה מהשניים, כשלוקחים הכל בחשבון. אבל אני שמח שהאדונים האלה שוחררו.

וּוֹרְבּק: ידענו שאנחנו זכאים.

סומרטון: משום כך לא פחדנו.

קתרין:                           אך אני

          שמחה לזכות בך בריא-ושלם.

          (רעש מבחוץ)

שופט: נו מה! מה זה הרעש?

קרטר הזקן: פרנק הצעיר הולך בדרך בלי מוצא. איי, בחור מסכן! עכשיו אני מתחיל לרחם עליו.

          (יוצאים)