שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

נכנסים קאדי בנקס ורקדני המחול הכפרי.

רקדן ראשון: לא, קאדי, בבקשה אל תעזוב אותנו עכשיו. אם אנחנו נפרדים לכל הלילה, לא נתראה עד הבוקר.

רקדן שני: אני מבקש אותך, בנקס, בוא נישאר ביחד עכשיו.

בנקס הצעיר: אם הייתם חכּימות, היה די לכם ברמיזות; אבל כמו שאתם, אני אָלוּץ להיאנס לומר לכם שוב שיש לי עסק פרטי קטן, שעה עבודה; זה יכול לצאת רק חצי-שעה, אם המזל ישחק, ואז אני תופס סוס ומצטרף אליכם. יהיה לנו מכשפה בריקוד?

רקדן ראשון: לא, לא; שום תפקיד של אשה, חוץ מהבת-זוג של רובין-הוד - וסוס-העץ!

בנקס הצעיר: אני בעד מכשפה. אני אוהב מכשפה.

רקדן ראשון: תאמין לי, המכשפות כל כך נפוצות עכשיו במציאוּת שאף אחד לא יתרגש מהחיקוי. אומרים שיש לנו שלוש או ארבע באדמונטון חוץ מאמא סויר.

רקדן שני: אני הייתי מת שהיא היתה רוקדת את התפקיד שלה איתנו.

רקדן שלישי: אני גם-כן לא, כי אם היא באה, השטן וכולם באים איתה ביחד.

בנקס הצעיר: טוב, אני בעד מכשפה. אני אהבתי מכשפה עוד מאז ששיחקתי בגוגואים. תעזבו אותי ותכינו את הסוס שלי. תנו לו שיבולת-שועל, אבל אל תשקו אותו עד שאני בא. איפה אנחנו הולכים להניף רגל קודם-כל?

רקדן שני: לסר ארתור קלארינגטון קודם-כל, ואז לאן שתרצה.

בנקס הצעיר: טוב, זה מתאים לי. אבל אנחנו חייבים אצל קרטר, החוואי העשיר. אני חייב שיראו אותי על סוס-עץ שמה.

רקדן ראשון: הו, אני מריח אותו עכשיו. שם את האוזניים שלי שבנקס מאוהב וזאת הסיבה שהוא רוצה להתהלך-לו עגמומי-לו לבדו.

בנקס הצעיר: הה! מי זה פה אמר שאני מאוהב?

רקדן ראשון: לא אני.

רקדן שני:  לא אני.

בנקס הצעיר: באמת, מספיק עם זה. אם אני מבין מה מדברים, אני יודע מה אומרים. תאמינו לי.

רקדן ראשון: נו, זה הייתי אני, לא מכחיש. לא התכוונתי לשום דבר רע. ראיתי אותך מקרטר סביב חוות קרטר, בנקס, לא היית שם בחג כל השבוע שעבר?

בנקס הצעיר: כן, הייתי עשרה ימים שם.

רקדן שני: איך זה יכול להיות אם יש רק שבעה ימים בשבוע?

בנקס הצעיר: שקט שקט! אתה מדבר כמו פרח-חקלאות טירון שלא הפליג בים ולא ראה עולם. תשאל כל חייל שמשרת בחו"ל על התשלום בצבא, והוא יגיד לך שיש בשבוע שמונה ימים - בתשלומים. אתה יודע כמה סיבובים השמש עושה שם בגרמניה, איטליה וכל האֵי-שָמִים האלה?

רקדן שלישי: בסדר, אבל בכל זאת יש פשוט שבעה ימים בשבוע.

בנקס הצעיר: לא, פשוט יש רק במוח שלך. תציץ בבקשה בלוח-שנה של אוהב. כשהוא מתרחק לשלושה ימים בקושי, "אוח" הוא אומר, "לא ראיתי את אהובתי שבע שנים. איזה ניתוק ארוך." כשהוא שב אליה שוב, ומחבק אותה, "אוח" הוא אומר, "עכשיו אני בשמיים". וזה צעד יפה, לא? מי שיכול להגיע לשמיים בכמה ימים אין לו מה לבכות על המסע שלו. אפשר לנסוע מאה ימים בכרכרה, ולהתרחק יותר רחוק מהמטרה. אבל, אני מבקש מכם, מְרקְדְדַי היקרים, תעזבו אותי עכשיו. אני אצטרף אליכם עד חצות.

רקדן ראשון: טוב, אם הוא מתעקש להיות לבד, אחורה צְעוֹד ולא נטריד אותו עוד.

כולם:  אבל תזכור, בנקס.

בנקס הצעיר: אל תדאגו, מילה של סוס, בּוּל כמו שאני עץ! אבל תקשיבו, תביאו את קַשְֹקַשְֹטוֹן השוליה של הספר בתור המכשפה, הוא כבר יָרְאה כל מה שהוא יודע.  

          (יוצאים כולם חוץ מבנקס הצעיר)

          טוב, עכשיו לטיול שלי. אני קרוב למקום שבו אני צריך לפגוש אני-לא-יודע-מה. נגיד אני פוגש גנב - אני חייב לעקוב אחריו, אפילו לתליה. נגיד אני פוגש סוס, או ארנבת, או בוקסר, גם-כן אני חייב לעקוב. איזה חיה איטית, אני מקווה. אבל האהבה היא כְּלִיל הקְלִילוּת גם לָאוהב הכי כבד.

          (נכנס הכלב)

          הה! מורה-הדרך שלי הגיע. כלב צַיִד-מים! שוחה, צולל, תופס! אני ראשון בַּתור, חבר-חותר. אני בא אתך. אל תשיט אף אחד חוץ ממני. קדימה שוּט. סרסר את הסירה. תַּמְרֵן אותי, קַתְרֵן אותי לקתרין, תקע אותי בחוף של קתרין המתוקה שלי, ואני אעשה לך את היומית. (הכלב מוביל) לאן, לשם? טוב-טוב, לאן שאתה רוצה, אתה יודע לאן יותר ממני. (הצידה) בן-כלב משובח זה, על רמה, ומחונך יפה, חותם לו. (לכלב) הולכים להתברווז, אה ספנייל? אתה תתפוס לי את הברווזות, פושע יפה נחמד.

          (נכנסת רוח בצורת קתרין, במסכה, ואז היא מסירה אותה)

רוח (הצידה): ככה אשליך את הזוועה שלי

          מטֶבַע, ואלבש צורת עלמה

          נחמדת שהגולם פה נמס

          מולה. על טמטומו יש לנו כוח,

          אך מכל זיק ברכה שבו נברח.

          קצת נהתל בו, וכשלחשבון נקרא

          המכשפה תחזיר לנו כל אגורה.       

          (הכלב נובח)

בנקס הצעיר: איך? זאת הסיסמה? היא באה. טוב, אם אי פעם נתחתן, כל המקהלה תשיר "כְּלַבְלַב-לי, אַיי כְּלַב-לַב יוּ" לכבודך. עכשיו תלך אחורה, כלב טוב.

        "אני אלמד אותך, קייט, עד מחר,

         מה זה להסתובב מאוחר."

          זה לא נחמד להתחרזן יחדיו עם ערב? מה זה - את פורחת לי? אח, אם הייתי על סוס-העץ שלי! הייתי רוכב אחריך זריז זה-לא-מילה.

    " 'נימפה, חכי לי', זימר לו אפולו,       

     חכי ונשקי אותי, נימפה, רק קצת.

     נשקי אותי, פיה,

     נלך לכנסיה,

     ואז לפונדק ברחוב שם בצד."

        לא, ברשותך, אני חייב לחבק אותך.

          (יוצאים הרוח ובנקס הצעיר. הוא קורא מבחוץ):

            הי הצילו, הצילו! אני טובע, אני טובע!

כלב:    הה, הה, הה, הה!

          (נכנס בנקס הצעיר, רטוב)

בנקס הצעיר: זה היה לילה רע לצאת לחיזורים. אני רואה עכשיו שהאוויר הוא רע והאווירה שלולית. במקום לשקוע באהובתי כמעט שכבתי עם אבותי. בחיים לא אלך יותר לנקבה באמצע הקיץ, במזל כלב. אם כי בהחלט קור כלבים. לךָ לא היתה איזה כף או רגל בהסרחה הזאת? שישפשפו לך פשפשים את העור השחור הזה שלך! אני אזרוק אותך בשוק העור שיפשטו לך את הבשר.

כלב:    הה, הה, הה, הה!

בנקס הצעיר: מה זה! מי זה צוחק לי? תקשיבו לו.

          (הכלב נובח)

            שה, שה! סך הכל עשית מה שבא לך טבעי. זאת היתה רק אשמתי.

כלב:    היזהר פעם הבאה כשאתה סומך על השטן.

בנקס הצעיר: מה זה! מי זה מדבר? אל תגיד לי שאתה גם כותב?

כלב:    כן, אני מדבר.

בנקס הצעיר: מדבר כמו שד! אז אתה בטח קראת איזה משל של איזה-זוֹפּוּס: אני שיחקתי פה את אחד מהתפקידים שלך - הכלב שתופס את הצל שלו במים. בבקשה, תן לי לחקור אותך טיפה. באיזה שם יכול אדם לקרוא  לך, כלב?

כלב:    האדונה שלי קוראת לי טום.

בנקס הצעיר: זה יפה, ואם היא תקרא לי בּוֹס, אז בין שנינו יקראו לנו "בוא-סְתום". היא באמת אמרה שאני צריך ללכת אחריך. טוב, טום, תן יד, אנחנו חברים. אתה תהיה המוּשי שלי. אני אוהֵב אותך, אבל בבקשה רק בלי עוד תרגילי ברווזים.           

כלב:    בטח, אם תאהב אותי. כלבים אוהבים איפה שאוהבים אותם. פנק אותי, ואני אעשה כל דבר בשבילך.

בנקס הצעיר: טוב, תקבל ראשי-דגים וכבד. יש לי חברים קצבים שיתנו, ואני אשמור לך פרורים ועצמות, אם תהיה כלב טוב, טום.

כלב:    אני אעזור לך עם האהובה שלך.

בנקס הצעיר: באמת? ההבטחה הזאת תעלה לי ככר לחם חום, גם אם אני אגנוב אותה מהמזווה של אבא שלי. אתה אוכל סחורות גנובות, נכון, טום?

כלב:    הו, הכי טוב. החלקים הכי מתקתקים אלה.

בנקס הצעיר: לא תרעב, טוֹמוּשי, תאמין לי. אני אשיג לך לב, אני אשיג לך מוח. יש לי קשרים בשוק.

כלב:    לב? ומוח? הוו, חלקים מתקתקים! חומר לחגיגה, אלה!

בנקס הצעיר: דבר אחד אני אבקש ממך, מוּשי, על זה ששיחקת בי קצת כמו איזה כלב, כמו שאומרים, שתתערבב בין המרקדים שלנו בבוקר. אתה רוקד?

כלב:        כן, כן, הכל. אני אהיה שם, אבל בלתי-נראה לאף אחד חוץ ממך. לך עכשיו קדימה. אל תדאג לי. יש לי עבודה הלילה. אני משרת יותר אדונים, יותר אדונות, מאחד.

בנקס הצעיר (הצידה): הוא משרת את כל הרוּחים והשדות ביחד!

כלב:        זה לטובתך, בענייני קניית

              אהבתך. יריב אדיב-חביב

              אוהב את העלמה, ויש לו כל

              סיכוי לזכות בה. שים לב מה ייפול

              עליו בְּרֶשע עד תום הריקוד.

בנקס הצעיר: הו, מוש מתוק, תן שוב יד. הידידים נאלצים להיפרד לזמן מה. כל טוב, ואל תשכח: תקבל לחם פעם הבאה שניפגש. אם יש בעולם שד הגון, אני רואה שזה השד מאדמונטון, או בקיצור שֵדְמוֹנְטוֹן. כל טוב, טום. בבקשה ממך, זנֵב בעקבותי ברגע שתוכל.

              (יוצא בנקס הצעיר)

כלב:        לא אתרשל, ואשחק בך.

              רוחות שמנועות מאושר, שמחתן

              היא חטא ופשע; זו זכות השטן. 

              (יוצא כלב)