שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

תרועה. נכנסים ברוטוס, מסאלה, קאטו הצעיר, לוציליוס ופלאביוס.

ברוטוס:  עוד קצת, אחים! תרימו ראש עוד קצת!

          (יוצא, תוך כדי לחימה, ואחריו מסאלה ופלאביוס)

קאטו: יש כלב שיוריד? מי בא אתי?

          אני אכריז את שמי בכל השדה.

          אני הבן של מרקוס קאטו, הו!

          אויב לרודנים, חבר לארץ!

          אני הבן של מרקוס קאטו, הו!

          (נכנסים חיילים ונלחמים)

לוציליוס:  ואני הוא ברוטוס, ברוטוס זה אני!

          ברוטוס חבר ארצי; תראו: זה ברוטוס!

          (קאטו הצעיר נהרג)

          קאטו, צעיר אציל, נפלת ארצה?

          אח, אתה מת באומץ כמו טיטיניוס,

          ותקבל כבוד כבן של קאטו.

חייל 1: אתה נכנע או שאתה מת.

לוציליוס:                                  אני

          נכנע רק בתור מת. זה ישתלם

          לך לקטול אותי מיד. הרוג

          את ברוטוס, תקבל כבוד גדול.

חייל 1: אסור לנו. שבוי חשוב.  

          (נכנס אנטוניוס)            

 חייל 2:  פנו מקום! ספרו לאנטוניוס, ברוטוס

          נתפס.

חייל 1:           אני יספר. הנה המפקד.

         ברוטוס נתפס, ברוטוס נתפס, אדון.

אנטוניוס:  איפה הוא?

לוציליוס: בטוח ושמוּר, אנטוניוס; ברוטוס

          בבטחון. ותאמין לי, אין

          אויב שיתפוס את ברוטוס חי. אלים

          יגוננו עליו מהחרפה.

          כשתמצא אותו, או חי או מת,

          הוא יימצא כמו ברוטוס, כמו עצמו.

אנטוניוס: זה, חברים, לא ברוטוס, אך אני

          נשבע לכם, שלל שווה כמותו.

          שִמרו על בטחונו. תתייחסו

          אליו יפה. עדיף לי אנשים

          כאלה כידידים, לא כאויבים.

          קדימה, וּבִדְקו אם ברוטוס חי

          או מת. מִסְרו לנו בָּאוהל של

          אוקטביוס כל מה שקורה בשטח.             

          יוצאים.