שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס

רעם וברק. נכנס יוליוס קיסר בחלוק הלילה שלו.

קיסר:  שמיים וארץ לא נחו הלילה.

          שלוש פעמים קאלפורניה קראה

          מתוך שינה "הצילו! הם רוצחים

          את קיסר." מי בפנים?

          (נכנס משרת)

משרת: אדון?

קיסר:  הגד לכוהנים להקריב קרבן,

          ומסור לי את דעתם איך התקבל.

משרת: מיד, אדון.

          (יוצא. נכנסת קאלפורניה)

קאלפורניה: מה זאת אומרת? מתכוון לצאת?

          אתה לא זז היום מהבית.

קיסר:                                קיסר

          ייצא. כל הדברים שאיימו

          עלי אי פעם הסתכלו רק על

          גבי; מול הפָּנים של קיסר הם

          נעלמים.

קאלפורניה:            אף פעם, קיסר, לא

          החזקתי מסמלים, אבל עכשיו

          הם מפחידים אותי. יש מישהו

          בִּפְנים שמספר, בנוסף לכל

          מה ששמענו וראינו, על

          מראות אימים שהמשמר נתקל

          בם. לביאה המליטה בָּרחובות,

          בורות של קבר נפערו, פלטו

          מתים. אנשי צבא, גברים של אש,

          לוחמים על עננים, טורים-טורים

          בְּמערך קרבי, אשר טפטף

          דם על הקפיטול. רעש הקרב

          פוצץ את האוויר, סוסים צנפו,

          ונאנקו הגוססים, רוחות

          צווחו ויללו בָּרחובות.

          אח, קיסר, הדברים האלה הם

          לא טבעיים, הם מפחידים אותי.

קיסר:  ממה אפשר להימנע אם כך

          רוצים אלים גדולים? ובכל זאת

          קיסר  יֵיצא, כי הנבואות האלה

          הן לָעולם כולו, לא רק לקיסר.

קאלפורניה: כשקבצן מת אין כוכבי שביט;

          בְּמות שליט שמיים בוערים.

קיסר:  פחדן מת אלף פעם עד מותו;

          גיבור טועם רק פעם אחת מוות.

          מכל דְבר פלא ששמעתי, אין

          מוזר מזה שבני-אדם פוחדים,

          כי המוות, סוף בלתי נמנע, יבוא

          כשהוא יבוא.

          (נכנס משרת)

          מה הידעונים אומרים?

משרת: הם נגד שתצא היום. כשהם

          תלשו את הקרביים של הזֶבח,

          הם לא מצאו לב בַּחיה.

קיסר:                                 אלים

          עושים זאת לבייש ת'פחדנות.

          אם קיסר מרוב פחד יישאר

          היום בבית, הוא חיה בלי לב.

          לא, קיסר לא נשאר. הסכנה

          יודעת שקיסר מסוכן ממנה.

          אנו שני אריות שהומלטו

          באותו יום, ואני המבוגר   

          והנורא יותר; אז קיסר כן

          ייצא.

קאלפורניה:         אוי, בעל, עודף בטחון

          טורף את חוכמתך. לא, אל תצא

          היום. תגיד שאלה פחדים שלי

          שמחזיקים אותך בבית, לא

          שלך. נשלח את אנטוניוס לַסנאט,

          להגיד שאתה לא חש בטוב היום.  

          על הברכיים, שמע בקולי הפעם.

קיסר:  אנטוניוס יספר שאני לא מרגיש טוב,

          ולמענךְ אני נשאר בבית.

          (נכנס דקיוס)

          או, הנה דֶקיוס. הוא יגיד להם.

דקיוס: שלום רב, קיסר. בוקר טוב, כבוד קיסר.

          באתי לקרוא לך אל הסנאט.

קיסר:  ובאת בשעה טובה לשאת

          את ברכותי אל הסנאטורים,

          ואמוֹר להם שאני לא בא היום.

          "לא יכול" זה שֶקר; "לא מעז", שֶקר

          כפול. לא בא היום. תמסור כך, דקיוס.

קאלפורניה: תגיד - חולה.

קיסר:                        שקיסר ישקר?      

          זרועי נִצחה כל מה שזז בכדי    

          לפחוד לומר לכמה ישישים

          את האמת? לך, דקיוס, ותאמר

          להם שקיסר לא בא.

דקיוס:                                קיסר איש

          גדול, תן לי איזו סיבה, אחרת

          כשאמסור זאת יצחקו עלי.

קיסר:  סיבה? לא בא לי. אז אני לא בא.

          והסנאט שיסתפק בזה.

          אבל כדי לספק אותך אישית,

          כי אני אוהב אותך, אגיד לך.

          קאלפּורניה פה, אשתי, גזרה עלי  

          ריתוק בַּבּית. היא חלמה הלילה

          שראתה פסל שלי, והוא,

          כמו מִזרקה בעלת מאה פּיות,

          התיז רק דם; ואינסוף רומאים  

          שמחים הגיעו מחייכים לשטוף

          את ידיהם בו. היא רואה בְּכל

          זה אזהרות, אותות ואיומים,

          ועל ברכיה היא הפצירה בי

          להישאר בבית.

דקיוס:                      הפירוש

          של החלום הזה מוטעה. זה היה

          חזון, יפה ומבשר מזל

          טוב. פסלך אשר מצינורות

          רבים התיז דם שבו רחצו

          כל כך הרבה בני רומא מחייכים

          הוא סמל שממך רומא תינַק

          דם מְחַיֶּה, ואנשים גדולים

          יצטופפו לשים יד על שרידים

         קדושים, קמעות ומזכרות. זה מה

          שמסמל חלום קאלפורניה.

קיסר:  ואתה היטבת לפרש אותו.  

דקיוס: חכה תשמע עד כמה שהיטבתי.

          כי דע שהסנאט החליט לתת

          היום לְקיסר גיבורנו כתר.

          אם תבשר להם שאתה לא בא,

          הם עלולים לחזור בהם. וחוץ

          מזה, זה גם מוּעד לגרור מיד

          בדיחות; יהיה מי שיגיד "פַּזרו

          את הסנאט עד שתגריל אשתו

          של קיסר חלומות יותר טובים."

          אם קיסר מתחבא, מי לא ילחש

          "אה, קיסר מפחד"?

          תסלח לי, קיסר, רק מאהבה

          גדולה, גדולה לקידומך [/ לטובתך] אני

          אומר זאת, ושכלי הוא בשירות 

          האהבה.

קיסר:                   כמה מטופשים,

          קאלפורניה, נראים עכשיו פחדייך!

          מֵבִיש איך התקפלתי בפניהם.

          תני לי את הגלימה, כי אני הולך.

          (נכנסים ברוטוס, ליגאריוס, מטלוס צימבר, קסקה, טרבוניוס, צינה ופּוּבְּליוס)

          והנה פּוּבְּליוּס שבא לקרוא לי.

פובליוס:  בוקר טוב, קיסר.

קיסר:                         פּוּבּליוּס, שלום.

          מה, ברוטוס, גם אתה קמת מוקדם?

          בוקר טוב, קסקה. אה, ליגאריוס, קיסר

          אף פעם לא היה אויב שלך

          כמו המחלה שעשתה אותך כחוש.

           מה השעה?

ברוטוס:                      צִלצל כבר שמונה, קיסר.

קיסר:  תודה על הטרחה והאדיבות.

          (נכנס אנטוניוס)

          תראו, אנטוניוס, שחוגג לו כל

          הלילה, קם בכל זאת. בוקר טוב,

          אנטוניוס.

אנטוניוס:                     גם לְקיסר הנכבד.  

קיסר:  שיכינו שם ת'חדר. לא נעים

          לי שמחכים לי ככה. צינה, כן,

          מֶטֶלוּס, כן. טְרֶבּוֹנְיוּס, מה, אני

          צריך שעה אתך לאיזה דיון.

          תזכור להיפגש אתי היום.

          תהיה קרוב אלי, שאזכור אותך.

טרבוניוס:  כן, קיסר. (הצידה) ואהיה קרוב כל כך

          שחבריך היו מעדיפים

          שאתרחק קצת.

קיסר:                        חברים טובים,

          כנסו, ותטעמו אתי קצת יין,

          ואז נצא כמו חברים יחדיו. 

ברוטוס (הצידה): לא כל "כמו" הוא כמו באמת, אח, קיסר.   

          והלב של ברוטוס מתכווץ מזה.

          יוצאים.