שייקספיר ושות' - כתבים מאת ויליאם שייקספיר ובני תקופתו בתרגום דורי פרנס


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק א' - מערכה 2, תמונה 1 קדימה >

נכנס מוביל-משא עם פנס בידו.

 

מוביל 1:    היי-הו! אם לא ארבע בבוקר כבר, שיתלו אותי. הדובה כבר מאחורי הארובה, והסוס שלנו לא עמוס עוד. - היי, סייס!

סייס (מבחוץ): כבר, כבר!

מוביל 1:  תעשה טובה, טום, תעביר וויש על האוכף של שְנְיץ; תדחוף טיפונת צמר לרפֵּד שם. סוס מסכן, מגרד לו בכתפיים משהו פחד, לַזקנצ'יק.

          (נכנס מוביל שני)

מוביל 2:   השעועית-ואפונה רטובים פה כמו כלב, זה על המקום מביא לְסוסים תולעים. המוסד הזה על הפרצוף מאז שרובין-פּּוֹני מת.

מוביל 1:   מסכן, הוא לא ידע שמחה מאז שעלו המחירים של השיבולת-שועל. זה הרג אותו.

מוביל 2:   דעתי, זה הפונדק הכי מסריח כל הדרך ללונדון מה שנוגע לפשפשים. אני עקוץ כמו קרפיון.

מוביל 1:    כמו קרפיון? ביקר לי, לאף מלך אין כל כך הרבה עקיצות כמו שאני חטפתי מאז חצות.

מוביל 2:    מה, אפילו סיר לילה לא נותנים 'ךָ פה, אז אנחנו משתינים 'ךָ לתוך האח, וְפּישה משריץ 'ךָ פשפשים כמו יתוש-בִּיצה.

מוביל 1:   היי, סייס! תבוא תצא ושתמות! תבוא תצא!

מוביל 2:   יש לי משלוח של חזיר מעושן ושני שורשים של ג'ינג'ר להעביר עד צ'רינג-קרוס.

מוביל 1:   שאלוהים יעזור לי, התרנגולי-הודו בסל שלי לגמרי עור-ועצמות! היי, סייס! כולרה על הנשמה שלך, אין לך עיניים בראש? אתה לא שומע? אם לשבור לך  את הקרקפת זה לא מצווה כמו לשתות, אני מניאק. בוא-בוא ושתמות! אין לך שום חוש מוסר עבודה?

     (נכנס גאדזהיל)

גאדזהיל:   בוקר טוב , משלוחים. מה השעה?

מוביל 1:    שתיים, אני חושב.

גאדזהיל:   תעשה טובה, תלווה לי את הפנס שלך שאני יציץ על הסוס המסורס שלי באורווה.

מוביל 1:   לא, סלח לי, עם כל הכבוד. טריקים כאלה אכלתי כשהייתי ילד.  

גאדזהיל (למוביל 2): תעשה טובה, תלווה לי את שלך.

מוביל 2:   אה בטח, למה מה? "תלווה לי את הפנס שלך", הוא עושה לי. אני אגיד לך מה, אתה יכול לקפוץ לי.

גאדזהיל:  תגיד, אדון הובלות, באיזה שעה אתה מתכוון להיות בלונדון?

מוביל 2:   בשעה טובה ומוצלחת, סמוך עלי. - בוא, מר-חבר, נעיר את הג'נטלמנים. הם רוצים להצטרף אלינו לדרך, למה יש להם מטען לא צחוק.

     (יוצאים המובילים. נכנס חדרן)

גאדזהיל:  הלו, חדרן!

חדרן:  "מאחוריך", כמו שאמר הכייס.

גאדזהיל:   זה כמו להגיד "מאחוריך", אמר החדרן, כי ההבדל בינך לבין כייס הוא בערך כמו ההבדל בין מנהל ופועל: אתה מתכנן מה ואיך.

חדרן:  בוקר טוב, אדון גאדזהיל. זה עוד רלוונטי מה שאמרתי לך אתמול בלילה. יש בעל-אדמות מקנט, יש עליו שלוש-מאות לירות זהב. שמעתי אותו אומר את זה לאחד מהחברים שלו אתמול בארוחת-ערב - איזה סוג של גזבר-מאגף-האוצר, יש עליו גם-כן ים של באגאז', אלוהים יודע מה. הם כבר קמו, ומזמינים ביצים וחמאה לארוחת-בוקר. הם ייצאו לדרך תיכף.

גאדזהיל:   תשמע לי, אם הם לא פוגשים בדרך פקידים מאגף השוד, אני נותן לך את הצוואר הזה.

חדרן:   לא רוצה אותו. בבקשה תשמור אותו לתליין, כי אני יודע שאתה הגנב הכי אמיתי ששקרן יכול להיות.

גאדזהיל:   מה אתה מדבר אתי על התליין? אם יתלו אותי, יצטרכו גרדום שמן כפול; כי אם תולים אותי, תולים את סר ג'ון אתי, ואתה יודע שהוא ממש לא שְחיף. עזוב אותך, יש לנו בַּצוות כאלה תותחים שלא חלמת, שבשביל הכֵּף שמחים לתת לַמקצוע חותמת של מכובדוּת. אם העניינים יתחילו להסתבך, הם אישית ידאגו לסדר הכל. אני לא מספח מיני ארחי-פּרחי, או מגרדֵי פרוטות בפינצטה, או תולעי-וויסקי כאלה, פרצופים סגולים, שפמים משוגעים, לא-לא, רק נובְּלֵס ודליקטס, יושבי-ראש וגדולימניקים, כאלה שלא משקרים ולא משטנקרים, כאלה שקודם מרביצים ואז מדברים, קודם מדברים ואז שותים, קודם שותים ואז מתפללים - אם כי, באמא שלי, אני משקר, למה הם מתפללים נון-סטופ לָאלילה שלהם המדינה, או בעצם לא מתפללים אליה אלא מתנפלים ונטפלים, כי הם רוכבים עליה חזק חזק, פושטים לה את העור ודוחפים בפנים רגל.

חדרן:   מה, הם עושים מהעור של המדינה מגפיים? היא יכולה להדוף מים בכביש עם בוץ?

גאדזהיל:   יכולה, יכולה; הצדק מרח אותה בשמן מיוחד מסוג משוּחד. אנחנו גונבים עם חסינות, כמו מבצר עמיד חוק. יש לנו אבקת קסמים. אנחנו משוטטים בלתי נראים.

חדרן:    לא, לא, אני חושב שאתם צריכים להודות ללילה ולא לשום אבקת קסמים על זה שאתם משוטטים בלתי נראים.

גאדזהיל:   תן לי יד; אתה תקבל אחוזים מהדיל שלנו, כמו שאני איש הגון.

חדרן:   לא, אני מעדיף לקבל אותם כמו שאתה גנב עקוּם.

גאדזהיל:   לך, לך. אדם זה אדם. כל הומו הוא סאפּיינס ולהיפך. תגיד לסייס שיביא את הסוס המסורס שלי מהאורווה. כל טוב, בּוֹק בן-בּוץ.

          יוצאים.


< אחורה הדפסת הטקסט הנרי הרביעי חלק א' - מערכה 2, תמונה 1 קדימה >